קשיי קליטה בגן ילדים- ד ח ו ף !!!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, ביתי בת כ-3 שנים לא מצליחה להיפרד ממני ולהשאר בגן לבד, היא בוכה לסירוגין במשך כל היום. קצת פרטים , אנו משפחה בת 4 נפשות אבא אמא אופיר בת 3 ותינוק בן 3 חודשים , במשך כל חודש אוגוסט הייתה אופיר איתי ועם אחיה החדש בבית . בנוסף עברנו לבית חדש במקום חדש. אופיר מאוד אוהבת חברה של ילדים , היא מאוד חכמה עירנית ופיקחית . בתחילת השנה כשלושה ימים היא התנהגה למופת וניפרדה ממני בנשיקה וחיבוק אחרי שלושה ימים היא החלה לבכות בכי מרורים (כך היה גם בשנה שעברה בגן חדש). בלילה כשהיא הולכת לישון היא מתעוררת בבכי וצעקות "לא" "לא" "לא" , וקשה מאוד להרגיע אותה. במהלך היום היא לא אוכלת כלום. כשאני שואלת אותה למה היא בוכה אז היא אומרת "רציתי את אמא ". איך כדאי להתמודד עם זה ? אני דואגת לה מאוד ולא ממש יודעת איך להתמודד עם זה. אשמח לקבל את הצעתך. תודה ורדית
ורדית שלום אני מציע לשוחח עם הגננת ולהכין תוכנית כיצד להיפרד נכון. את מתארת מצב הכולל הרבה שינויים כולל אח קטן חדש ומעבר דירה, שני אירועים שמאוד משפיעים על ילדים ועל אנשים בכלל. המחשבה שאת נשארת לבד בבית החדש עם התינוק הצעיר מעוררת בוודאי רגשות של קנאה וחשש לגבי מקומה. יתכן שהדרך להתמודד איננה רק בהבאתה לגן בצורה אחרת אלא במציאת מקום נוסף בו היא תקבל ממך או ממכם את מלוא תשומת הלב. למשל, אחר צהרים אחד בשבוע שרק את והיא הולכים לבלות ומישהו אחר שומר על התינוק. כאשר היא תרגיש שמקומה מובטח יהיה לה קל יותר להיפרד ולהשתלב בצורה טובה בגן. בברכה ד"ר אורן קפלן
ד"ר אורן קפלן שלום, ראשית תודה רבה לתשובתך המהירה. שכחתי לציין כי אני חזרתי לעבודה וגם התינוק החדש נמצא במעון . אופיר יודעת זאת כי לא אחת היא באה איתי בבוקר לשים אותו במעון , ואחה"צ לקחת אותו חזרה . היא אף ביקרה אצלי בעבודה באחד הימים. כך שהיא לא חושבת שאני בבית עם התינוק. האם צריך בבוקר להשאר איתה קצת בגן (מה שבד"כ לא עוזר להפסקת הבכי) או פשוט להפרד יפה וללכת למרות הבכי. מקווה לתשובה תודה רבה ורדית