מבולבלת בקשר למיניות.

אני עומדת להתחתן באפריל הקרוב עם חברי מזה שנתיים. יש לנו אהבה ענקית, הדדית, בריאה עם המון הבנה וחום. לא חסר לי כלום. אני מוצאת את עצמי מתגרה מינית מפורנו לסבי, ממחשבה על מין לסבי, ולא מתגרה מלראות מין רגיל בין גבר ואישה. יחסי המין ביני ובין חברי התקררו ואנחנו שוכבים פחות וכשזה כן קורה אני קצת נגעלת מנשיקות ומכל העניין, ולא מתלהטת כמו בעבר כשרק הכרנו. רוב הזמן הוא מעוניין ואני דוחה אותו מעלי בתירוצים שונים של עייפות או חוסר חשק, ומעדיפה לספק את עצמי לבד באוננות. מצאתי את עצמי גם נמשכת למאלפת של הכלבה שלנו, לפני שגיליתי שהיא לסבית. האם עלי לברר את נטיותיי לפני שיהיה מאוחר או שאילו רק פנטזיות ושחיקה של הזמן שאנחנו יחד? אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי בקשר להתקפי פאניקה עם אגורפוביה שבהם אובחנתי, ללא טיפול תרופתי, טיפול בהיפנוזה קוגנטיבי שעוזר, כבר שנה שלא היה לי התקף והשבוע שוב היה לי וגרם לי לחשוב שאולי הדבר קשור לבעיה. תודה על התשובה.

שיש עוד זמן עד אפריל הקרוב. לא כל כך קרוב. :) יכול להיות שיש לך נטייה מינית משולבת, ככה שגם נשים מגרות אותך. (אני אומרת גם, כי בכל מקרה את כותבת שכן נמשכת לחבר הנוכחי שלך בעבר, וגם שאת מאד אוהבת אותו). שאלה אחרת חשובה היא מה קרה שלאחרונה הקשר עם החבר נהיה פחות מספק, פחות רצוי. האם יחסי המין מנותקים מדברים אחרים שקורים ביחסים ביניכם? אפשר לחיות עם מידה של פנטזיות לסביות לא ממומשות, אבל נשמע לי שזה אפשרי רק אם במקביל יחסי המין שכן אפשר לממש הינם טובים באופן כללי, ורצויים על ידך. בכל מקרה, זה לא משהו שהיית יכולה להעלות גם במסגרת הטיפול הפסיכולוגי שלך?

נ. שלום משיכה לבן אותו המין הוא דבר טבעי למרות שרוב האנשים מדחיקים אותו. המשיכה הזו מתחילה בגיל די מוקדם ובמקביל מתחילה המשיכה לבן המין השני שמקבלת כמובן לגיטימציה הרבה יותר גדולה בחברה. עם זאת, עצם המשיכה ההומוסקסואלית איננה אומרת עדיין דבר על הזהות המינית ועל היותך לסבית. לפיכך בשלב ראשון היה טוב אם היית יכולה לקבל את החלק הזה שבך שנמשך לנשים בצורה פחות ביקורתית וזה באופן טבעי גם יוריד את החששות ממנו. עם זאת, אני חושב שהנושא הוא משמעותי וצריך לבחון אותו על כל היבטיו, במיוחד שהוא פוגע באיכות היחסים שלך עם בן זוגך. משיכה עזה לחברתך שלפתע נעלמת זמן לא רב לפני חתונה מעוררת שאלות, אולי בכיוון של זהות מינית אבל לא רק בהקשר הזה. זה יכול להיות קשור ליחסים שלך עם בן זוגך וחשש מפני החתונה והמחוייבות (למרות האהבה הגדולה והרצון בחתונה - דברים מנוגדים יכולים להתרחש יחדיו). כמו כן זה אכן יכול להיות קשור להפרעת החרדה שממנה את סובלת באופן ישיר או עקיף. בקיצור, קורה לך משהו שדורש חשיבה ובירור. מאחר ואת נמצאת במסגרת טיפול נראה לי שהטבעי ביותר הוא להביא את הדברים למסגרת הזו ולברר זאת שם. בברכה ד"ר אורן קפלן