איך יוצאים מאבל?

שלום, חבר של אחותי נהרג לפני ארבעה ימים מנפילה מגג בנין. היא בסה"כ בת 18, עומדת לפני גיוס לצבא. היא מרוסקת לגמרי, לא מכניסה כלום לפה. הם היו שנתיים ביחד, והיא כל-כך אהבה אותו. הוא כל הזמן היה אצלנו, ממש כמו בן בית. אני לא יודעת איך לעזור לה- מבחינתי האבל כפול- גם עליו כבן-אדם וגם על האסון שהיא צריכה להתמודד איתו. מה עושים? מה אומרים? אני לא יודעת איך היא תתגבר על האסון הזה, ואני ממש מפחדת שהיא תפגע בעצמה.כל הדברים שלו עדיין אצלנו בבית...זה פשוט אסון. איך יוצאים מזה? אני אשמח גם לשמוע תגובות של אנשים שהתמודדו במצבים דומים. תודה.

אורלי שלום, ראשית, אני משתתפת בצערכם. צר היה לי לקרוא על האסון הכבד שפקד את משפחתך. אני מניחה שלא רק אחותך סובלת כרגע אלא גם את ושאר בני המשפחה. שאלת איך יוצאים מאבל? ובכן, אבל הוא אינו "מצב" אליו נכנסים או ממנו יוצאים אלא תהליך. תהליך האבל אורך זמן וכולל שלבים שונים, החל מהלם, כעס, דיכאון, עצבות, כאב, געגועים ועד להפנמה ולקבלה. ההתמודדות עם האובדן תלויה פעמים רבות במשאבים האישיים של האדם ובמשאבי התמיכה הסביבתיים. אינני מכירה את אחותך ואת הכוחות האישיים העומדים לרשותה אך מעצם דאגתך לה אני מסיקה שיש לה מקורות תמיכה בסביבתה הקרובה. סביר להניח שאחותך תזדקק מאוד לתמיכתם של הקרובים אליה על מנת שתוכל להתגבר על המשבר ולחזור לתפקוד נורמלי. שאלת מה עושים ומה אומרים- בעיקר להיות שם בשבילה, להקשיב לה, לחבק, לעודד. אורלי, אין תרופת קסם ולעיתים הדברים לוקחים זמן. רצוי לשקול להיעזר גם בתמיכה מקצועית. אני בטוחה שתמיכתכם, הבנתכם ואהבתכם ייסייעו לה לגייס כוחות ולחזור לעצמה. שלא תדעו עוד צער, שיר.

משתתפת בצערכם! מנסיוני, אי אפשר "לצאת" מאבל אחרי 4 ימים. אי אפשר לצאת מאבל אם לא מרשים לעצמנו קודם כל להיות בו. לפיכך, אני חושבת שמה שאחותך צריכה עכשיו, זה את האנשים שהיא אוהבת ואשר אוהבים אותה - לצידה, מבינים ומקבלים את האבל שלה, ואת העובדה שהיא נכנסת עכשיו לתהליך לא פשוט. כמובן, שתמיכה נפשית יכולה לעזור. שלא תדעו יותר צער. רינת

אורלי, הבן אדם בסך נהרג לפני רק לפני 4 ימים. תני לאחותך את הזמן להתאבל עליו כמה שהיא רוצה וצריכה. חבקו אותה, תנו לה תחושת שייכות, ופשוט... תהיו איתה. עדי

אורלי שלום אני מסכים עם הדברים שנכתבו, אחרי 4 ימים כל מה שניתן זה לחבק ולתת תמיכה, זה ייקח עוד הרבה זמן עד שהיא תוכל להתאושש, והיא זקוקה לזמן של האבל. ליהדות ישנם ארבע תקופות זמן מוגדרות להתמודדות עם אבל: שבעה, שלושים יום, שנה ולאחר מכן יום השנה שחוזר על עצמו. הגדרות זמן אלו מדוייקות מאוד מבחינה פסיכולוגית וכל צעד נוסף במרחב הזמן מוביל לשלב הבא בעיבוד האבל. אחותך נמצאת עדיין בשלב מאוד ראשוני בו נמצאים בהלם ועוד לא קולטים אפילו את האובדן. תנו לה את כל התמיכה האפשרית ואם יש צורך בעוד כמה שבועות אפשר גם להפנות אותה לטיפול פסיכולוגי לצורך תמיכה, במידה והיא תרצה בכך. שלא תדעו עוד צער. ד"ר אורן קפלן