איך עליי להגיב על מנת לעזור לאדם בעל מחשבות לא הגי

אני עובדת בהוסטל לנפגעי נפש, אחד הדיירים שחולה בסכיזופרניה סיפר לי על מחשבות יחס ורדיפה, אני יודעת שזה חלק מהמחלה שלו ואין דרך לשכנע אותו שמחשבותיו אינן הגיוניות, אך אני בכל זאת רוצה להקל עליו כוון שמחשבות אלו גורמות לו סבל רב ולבעיות בניו לבין שאר הדיירים. דוגמאות למחשבות : אדם ששורק ברחוב הוא מאמין שהוא עושה זאת נגדו או שמשהו מהדיירים לועס מסטיק זה סימן שאותו אדם מזלזל בו וכו' . מה עליי להגיד או לעשות על מנת להראות לו שזה הכל אצלו בראש ואין למחשבות אלו ביסוס?

אולי עדיף לשאול אותו מה *הוא* חושב שהדבר הכי טוב לעשות בכזה מצב, להבין האם במסגרת הראייה שלו, יש גם את ה"תרופה"...? אולי עדיף לשאול אותו אם זה כל כך נורא שמישהו מזלזל בו...? ושאולי לעיסת המסטיק מבטאת זלזול כללי, ולאו דווקא זלזול בו... או שאולי אלו עצות ממש גרועות! אני לא יודעת. ובכל מקרה אפשר לעודד אותו לפחות *לנהוג* באופן שלא יגרום לו ליותר צרות, גם אם לא יפסיק את המחשבות.

ואני חושבת שבמקרה של סכיזופרניה הטיפול החיוני ביותר הוא הטיפול התרופתי. קשה ביותר להניח שאדם בעל מחשבות שווא על רדיפה יוכל לייחס חשיבות להגיון הבריא שיבוא ממך... אל תשכחי שאחד ממאפייני המחלה הוא הפרעה בחשיבה ובעצם ניתן לומר שהחולה מתבסס על הגיון פנימי ולא על הגיון מציאותי. בכל מקרה לדעתי חשוב לשתף את החולה עד כמה שאפשר בראייה שלך, ולנסות לשקף לו את מחשבותייך, אך לא לצפות לכך שתוכלי 'לשכנע' אותו ולגרום לו להאמין לך. אפרת.

יה יה שלום כפי שאת בוודאי יודעת מעבודתך בהוסטל מחשבות בסגנון הזה מאפיינות פעמים רבות חולים בסכיזופרניה. אני מתאר לעצמי שהוא מקבל תרופות ונמצא בהשגחה מקצועית על פני זמן. חשוב שהצוות ידע על המחשבות הללו במיוחד אם הן מהוות שינוי למצב קודם. ישנם מצבים בהם המחשבות נשארות לאורך זמן גם עם הטיפול התרופתי. אין ספק שהפסיכיאטר המטפל צריך לדעת על כך ולבדוק האם יש צורך בשינוי תרופות או מינונים. לגבי המפגש האישי והישיר עם אותו אדם, אין טעם להיכנס לתוך דיון מהותי על המחשבות ועל כך שאינן נכונות. הסיכוי לשכנע אותו אפסי וגם אם כן הוא יחזור אליהם אח"כ. מצד שני, אין גם ללכת עם המחשבות ולעודד את הפרנויה. מה שחשוב בעיקר זה להיות איתו ולשוחח איתו, על החוויה הקשה שקוראת לו בכל פעם שהוא מרגיש שמזלזלים בו. למחשבות שכאלה יש גם הגיון עקיף ולפעמים אפשר למצוא אותו ולגרום להקלה מסוימת. הנקודה המרכזית עבורו איננה השאלה האם באמת מישהו שרק נגדו אלא העובדה שהוא חש מושפל. את ההרגשה הזו יש להניח שהוא חווה בצורה הכי אובייקטיבית כאדם שסובל, איבד את עצמאותו האישית ומתוייג בתור חולה נפש בחברה. עם ההרגשה הזו אפשר להזדהות ולהקל על מצוקתו דרך זה שמישהו מבין מה שעובר עליו, מבלי להיכנס בשתי רגליים לתוך הפסיכוזה. בברכה ד"ר אורן קפלן