בת 20להורים עמידים יפיפיה (בעיני כולם)חכמה מוכשרת

בת 20להורים עמידים יפיפייה (בעיני כולם)חכמה מוכשרת ,אך לא מאושרת עוד בילדותה הרגישה לא מסתדרת ולא זורמת בחברה ,הרגישה אין טעם לחיים הללו . הייתה בטיפולים פסיכולוגים מספר שנים ,בבית מאוד אהובה (למרות שהיא תוקפנית ומלאת טענות) לא מצליחה ליצור חברים אוהבים וחברות טובה . עם חברות היא מתקרבת מאוד מאוד נותנת את הנשמה (אבל עם דרישות וטענות מכאן עד הודעה חדשה) עד שמתנפצות האידיליות ושוב נתק ואותה חברה שהייתה עד אתמול שלשום החברה הכי אוהבת והכי בעולם ,הופכת להיות מנוקרת ומעלמת וכאיבה כל כך . וכך זה קרה לאותה יפיפייה כבר 4 פעמים בתקופה 4/5 שנים . איך יוצאים ממעגל ההסגר הזה? היא רוצה להכיר חבר ,לחוות אהבה ,אך כשמישהו מתקרב אליה היא מחפשת מגרעת ומשכנעת עצמה כי הוא כזה וכזה ולא לטעמה......... הבחורה פשוט מדהימה ביופייה ובחוכמתה. האם יש לך ד''ר אורן דרך איך יוצאים לדרך יותר טובה יותר מאושרת?

נעמה שלום אם היתה לי דרך פשוטה לאושר אותה הייתי יכול להעניק בכמה שורות של טקסט הייתי בוודאי אדם מפורסם מאוד. לצערי נוסחת הקסם הרבה יותר מסובכת. ציינת בהבלטה את ההורים היפים מה שמושך מייד לחשוב שמשהו בקשר עם ההורים יוצר תסבוכת (אחרת איך יופיים של ההורים קשור?). נשמע שיש כאן משהו שדורש מסע לחיפוש והבנה מעבר לטריוויאלי, דרך שתצליח לחבר את הפאזל המסובך שאת מתארת ולהראות את התמונה שברגע זה סמויה מן העין. חיפוש האושר במקרה כזה הוא תהליך ממושך ובשלב ראשון אין טעם לחפש את הפתרונות אלא את הכלים לחיפוש. אחת האפשרויות שאני מכיר היא הטיפול הפסיכולוגי וכדאי לבדוק האם ישנה בשלות ונכונות לשימוש בכלי הזה. בברכה ד"ר אורן קפלן

ציינתי בת 20 להורים עמידים ,יפיפה (בעיני כולם)הכוונה שאותה בחורה מבית עם אפשרויות והרבה אהבה . חכמה בחורה הנערצת על ידי אנשים הקרובים אליה ,אך בכל זאת במערכות יחסים לא מצליחה. גם ציינתי שהבחורה הייתה בטיפול אצל שני פסיכולוגים בטיפול ממושך של 4 שנים. אני מאוד מבינה אותך שאין קסם ,אך לאחר טיפול ממושך ועם נתונים כפי שיש לבחורה ,חשבתי שאולי תוכל להאיר לה דרך חדשה?

הד"ר לא ממש דייק- היא טוענת שהוריה אמידים, אך לא הזכירה שהם יפים, אלא שהיא- יפיפיה. אני די מזדהה עם מה שכתבת, מוזר שכל הבחורות המתוסבכות, בסופו של דבר, הן הבחורות היפות והמשכילות ואף אלה שגורמות לבנות אחרות לקנא בהן, אם כי נדמה שאין להן כל סיבה להרגיש כך... אני למשל, תמיד מקבלת מחמאות מאנשים אך מעולם לא הצלחתי לראות את עצמי כפי שאחרים רואים אותי. אולי תגידי שזו הערכה עצמית נמוכה או דימוי עצמי נמוך, אך זה משהו שעדיין לא הצלחתי להתגבר עליו וגורם לי להמון תסביכים ואי שקט נפשי. אני חושבת שבחורות כמוני סובלות מכיוון שהן תמיד צריכות לנסות להוכיח לאחרים שהן יותר מסתם פנים יפות, שהן בעצם אינטיליגנטיות, ולכן קשה להן להיות בקשר עם בחורים, מחשש שהם בעצם רק נמשכים אליהן מבחינה פיזית. הדבר שאיתו הזדהתי במיוחד, היה המשפט שאמרת על הצורך הזה למצוא פגמים בכל בחור נורמלי שפוגשים, כזה שצריך ממש לחפש אצלו משהו כדי לשלול מיידית את הקשר איתו. יכול להיות שזה קשור ליחסיי עם אבי, אינני קרובה אליו אך אוהבת אותו מאוד, אבל הוא מעולם לא מחבק או מנשק כי בא ממשפחה כזאת קרה. אולי בגלל זה אני מפחדת להיות עם מישהו, מחשש שלא יעניק לי את החום והאהבה שאני רוצה וצריכה. וזאת הסיבה שאני שוללת כל אחד, רק כדי לא להיכנס למערכת יחסים איתו. לגבי החברות- אני אוהבת אותן וזה הדדי אך גם לי יש תסביכים איתן, שאכן גורמים לריחוק מסויים... אני מסכימה עם הד"ר שצריך לטפל בזה, כי זה לא הגיוני לחשוב כך, את לא חושבת? אשמח אם תעני לי... יום טוב!