אני כועסת על המטפלת שלי ולא יודעת אם זה מוצדק?

ד"ר אורן שלום כבר התייעצתי עמך בעבר לגבי המטפלת שלי. הנושאים בטיפול מועלים על ידי בלבד. הבמה כולה שלי כל הזמן , לקח לי המון זמן להתרגל לזה שרק אני מדברת ומנווטת ושהיא מגיבה בהתאם. בפגישה האחרונה היא שאלה אותי לגבי החופשה שאני יוצאת . הייתי ממש מופתעת, וגם כועסת... איך זה שהיא אף פעם לא מתעניינת בכלום , ממש כלום ועכשיו, מבלי שאציין בכלל שאני יוצאת לחופשה, היא ראתה צורך לשאול שאלה זו? אני בתגובה התחמקתי ולא עניתי לה, כאילו לא מגיע לה שהיא תדע, הרי היא לא מתעניינת אף פעם בכלום. אז אולי יש לה המון מטופלים והיא לא זוכרת על מה שאני מדברת (זה קרה , שסיפרתי לה דברים ע נ ק י י ם וממש התפלאתי שהיא "שכחה"). אולי אני מרגישה שהיא מסמנת וי על הפגישות, שהיא לא נותנת מעצמה? כן זה מבטא הכל. האם היא צריכה לתת מעצמה? לא נשמע לי כך, שכן היא "תגמר" ותשחק מהר מאד. אני מבינה שהיא צריכה "לשמור " על עצמה, אבל נראה לי שזה מה שאני רוצה ושזה מעצבן אותי שהיא לא זוכרת דברים חשובים שאני מספרת לה. אני חושבת שאין בינינו קשר נכון. אולי אני לא מסוגלת לקשר מהסוג הזה ל צ ע ר י... בגלל זה כל כך כעסתי שהיא התעניינה לגבי החופשה, כאשר היא לא שואלת על דברים אחרים יותר גדולים בעיני אוף אני מתוסכלת... אולי אני צריכה לגמור את הסיפור איתה... נורא מעצבן שאני יוצאת מהפגישות עמה טעונה, מלאה בגוש בגרון... משהו בפגישות לא דופק. ואם אשתף אותה, היא תחזיר הכל אליי- ואני אשאר אובדת עצות נראה לי שכדאי באמת לסיים את הטיפול... מעבר לזה שאני לא יודעת איך לבחון את הטיפול, האם הוא באמת עוזר לי, כיצד בודקים דבר כזה? סליחה על העומס.. תודה על תגובתך מראש

לדעתי את צריכה לעזוב אותה. אם מה שאת מתארת זה נכון אז כעסך עליה מוצדק ביותר!!!!!!!!! אני חושבת שמטפל אמור לזכור דברים חשובים, וגם אם הוא לא זוכר יש לו את האפשרות להתכונן לפגישות לדוגמה: היא יכולה להשתמש באמצע זכירה הפסיכולוגית שלי רושמת דברים חשובים, בתחילה זה הפריע לי שהיא מרוכזת גם בניירות של....... אבל בהמשך הדרך ראיתי שזה טוב כי היא זוכרת את כל הנקודות החשובות. וכנרא שהיא מתכוננת לפגישות כי היא בהחלט יודעת מה כתוב שם , וזה תפקידה כמו שאני מתכוננת לעבודה שלי היא צריכה להתכונן לקראת הפגישות עם מטופליה. לגבי שאלתה על החופשה שלך , אני חושבת שיופי שהיא מתחילה להתענין את יכולה לשאול אותה מדוע היא שואלת אותך ומדוע היא אינה שאולת דברים שלדעתך חשובים הרבה יותר. המסקנה שלך שאת לא מסוגלת לקשר מסוג כזה אינה נכונה , לעניות דעתי. מפני שהיא אינה יוזמת לו המצב ביב הפוך היא היתה שואלת שאלות ולך היה קשה להגיב יתכן והיה לך בעיה לחלוק את חוויותיך עם משהיא אך היא לא נתנה לך הזדמנות כך שלעתי לא כדאי לך להסיק מסקנות שליליות ולא נכונות עליך.

תהיה בכל זאת לדבר איתה על זה, ולראות האם היא כן מתייחסת למה שאת מרגישה, מגיבה למה שאת אומרת בדרך כלשהי, מסבירה, שואלת, אולי גם מחזירה את זה אליך, והאם היא עושה את זה באופן שמרגיש לך נכון, או שמרגיש כמו "מריחה". חשוב שלא תאשימי את עצמך, אלא תשימי את הדברים על השולחן כדי לבדוק האם אלו נושאים שחשובים לך במיוחד ולכן הרגשות, או שבאמת משהו לא עובד בקשר, ואולי זאת היא, שלא מספיק מקדישה מעצמה. נראה לי שהדרך להתחיל לברר מה קורה ולמה את מרגישה מה שאת מרגישה הוא להעלות את זה בפניה, כולל הכל. כולל התחושה שהיא שוכחת דברים גדולים או לא מגיבה עליהם, ומה שהרגשת לאור השאלה שלה לגבי נושא שהוא דווקא יחסית לא חשוב בעיניך וכו'. יכול להיות שהשיחה על כך תתן לך נקודת מבט חדשה והרגשה אחרת.

ניבה שלום השאלה המרכזית שאת צריכה לברר היא האם סוג כזה של יחסים וכעסים קורה לך גם במקומות אחרים או שהוא ייחודי לחלוטין למסגרת הטיפולית. במידה וזה קורה גם במקומות אחרים אז ההתרחשות בטיפול עשויה לשמש חומר גלם לקדם אותך הלאה שכן זה בסך הכל מדגם מייצג לכעסים ועימותים שקורים לך גם בחוץ. לעומת זאת, אם מה שקורה חדש לך לגמרי ומעלה תחושות שאת יודעת בוודאות ששייכים לפסיכולוגית ולמה שהיא מעוררת בך יתכן שאת צודקת ואינכן מתאימות זו לזו. ההחלטה אינה פשוטה כי תמיד יש אפשרות ריאלית ששתי האופציות נכונות. תצטרכי בסופו של דבר לקבל החלטה האם את ממשיכה איתה למרות הקשיים או עוזבת. נסי אולי לבדוק עם עצמך האם את מחבבת אותה, האם את מרגישה שהיא עוזרת או לפחות יכולה לעזור לך. אם כל התשובות שליליות זה אינו סימן טוב להמשך. בכל מקרה, צריך לדבר על הדברים בצורה ישירה בטיפול, לפעמים עיבוד התהליך עשוי לפתור את הבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן