דכאון לאחר חופשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל פעם כשאני חוזרת מחופשה, בין אם היא קצרה או ארוכה, אני מרגישה מדוכאת. אני יודעת שזה קורה להרבה, אבל נראה לי שאצלי זה ברמות גבוהות. ברור לי שזה בא ממקום שאני לא רוצה לחזור למציאות (הלא קלה) שלי, אחרי שהייתי במין "חלום" או פנטזיה. ככל שאני חוזרת יותר מהר לשגרה, כך המצב משתפר, אבל נוצר מצב, שכמעט לא בא לי לצאת לחופשות מתוך ידיעה ופחד מהדכאון שאחרי. אשמח אם תתייחס לנושא תודה עדי
אהלן, רציתי רק לציין שלמרות הקושי שלך שנראה באמת מטריד, עולה מהודעתך שמהחופשות שלך את ממש מצליחה להינות! זה דבר נדיר ביותר! אצלי המצב למשל אחר לגמרי, לרב אני יוצאת לחופשה ומאושרת לחזור לשיגרה. :) שזה גם מצב קצת דפוק....
את כותבת שיש לך מציאות לא קלה. אולי כדאי שתתמקדי במציאות הלא קלה שאת עוברת האם ניתן לשפר אותה? אולי היא בעיתית? וכך לדעתי יהיה לך גם יותר קל לחזור מהחופשות למציאות טובה יותר
תודה על ההתייחסות הלוואי שיכולתי לשנות את המציאות... שנים של טיפול הביאו אותי למסקנה, שאכן, כמו שאומרים, אי אפשר לשנות את המציאות, יש ללמוד להתמודד איתה, אבל יחד עם זה, לפעמים המציאות "עולה על כל דמיון", וכמה ש"אבדוק עם עצמי" למה היא כל כך קשה לי, עדיין הפתרון היחיד שהיה עוזר הוא לשנות אותה מה חבל שהדבר בלתי אפשרי. אלי בגלל זה, קשה לי כל כך לחזור אל המציאות מ"המציאות האחרת" בחופשה.
עדי שלום אני מתאר לעצמי שנגעת בשורש הענין. כאשר החופשה היא גם בריחה מהמציאות כל חזרה אל כותלי הכלא נחוות באופן מדכדך מאוד. זו החוויה של חיילים בימי ראשון כשחוזרים לבסיס או של אסירים לאחר החזרה מהחופשה לכלא. זה נראה לי הדבר הטבעי ביותר, כשהבעיה ממוקדת כמובן לא בחופשה אלא בכלא. בד"כ כל מציאות (שממנה אפשר לצאת לחופשה) ניתנת לשיפור אבל זה דורש בירור רציני. יתכן שלפחות בטווח הקצר אם תוכלי לעשות את החופשות בצורה יותר תדירה אפילו אם זה למשכי זמן קצרים זה יוכל לעזור הן להתמודדות היומיומית עם המציאות והן לחזרה לשגרה. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
