התמודדות עם פרידה

שלום שמי אלון בן 27 , הייתה לי חברה בת 20 במשך 3 חודשים שאהבתי אותה אהבה עצומה למרות הזמן הקצר של ההיכרות. הייתי מאושר לצידה וגם היא נראתה מאושרת לצידי ואף ציינה שהיא מתאהבת בי מיום ליום יותר ויותר. לפני 10 ימים הודיעה לי שעליינו להפרד עם כל הכאב שבזה כי זה לא ילך בינינו והיא חוששת שאם נשאר יחד אז נאלץ להפרד עוד שנה שנתיים ואז זה יהייה קשה יותר כי אז בכלל ניהייה מאוהבים זה בזה. שאלתי אותה ומה רע בזב שנהייה מאוהבים למה שנאלץ להפרד והיא אמרה שהיא ילדה עדיין לעומתי שבטח עוד שנה שנתיים ארצה להתחתן והיא עדיין לא תרגיש בשלה לכך ואז מה נעשה? אמרתי לה שאם נאהב אחד את השני אז לגיל ולזמן אין פקטור אבל היא התעקשה ואמרה שאנחנו לא מתאימים כי לדוגמא אני אוהב בעלי חיים והיא לא . כל הדברים הללו נראים לי כתרוצים ואני לא מבין את הסיבה האמיתית לרצונה להפרד. כי היא ציינה שהיא מאושרת איתי ושהיא תתגעגע אלי ושהיא שמחה שהכירה אותי. היא גם ביקשה שלא אתקשר אלייה כי אחרת זה יקשה על הפרידה. מאז הפרידה אני חושב עלייה כל היום חולם עלייה בלילות איבדתי תאבון ואבדתי כל עניין בחיי היום יום אני רק מנסה לחשוב האם יש דרך להשיב אותה אלי כי אני פשוט מרגיש מבפנים שהיא אהבת חיי ואני לא יכול לפספס אותה. עברו כבר 10 ימים ובינתיים הצלחתי להתאפק ולא לצלצל אלייה אבל אני מרגיש שאני לא יכול יותר להתאפק. חשבתי אולי לצלצל ולדבר עם אמא שלה שמכירה אותה הכי טוב ויודעת מה עובר על הבת שלה ולנסות לברר דרכה אם יש איזו דרך שאני והבת שלה נוכל לחזור להיות זוג. ברצוני לציין שכל פתרון אחר כמו לנסוות לצאת עם בנות אחרות או לעסוק בפעילות גופנית נוסו על ידי וללא הצלחה כי המחשבות עלייה לא מרפות ממני לא בימים ולא בלילות. הפכתי לשבר כלי ואני לא אהייה שקט עד שאדע שניסיתי כל שביכולתי לבדוק האם אחרי שנפרדנו היא מרגישה שקשה לה בלעדיי והיא רוצה אולי לחזור להיות ביחד אבל אין לה את האומץ לצלצל אלי. אני חייב שמישהו ייעץ לי איך לפעול נכון כדי לנסות להשיבה לחיכי . האם הדרך של לפנות לאמא שלה יכולה להיות דרך טובה? מה לעשות? אני בדכאון ואובד עצות. בבקשה עזרו לי.

זה בטוח אם אחד מהחברים שלי היה פונה להורי או לחברי בשאלות עלי, אני חושבת שהייתי רואה בזה חדירה גדולה מאד לפרטיות ואופן התנהגות ילדותי, שמתייחס אלי כאל ילדה. אם אתה מרגיש שאתה חייב לדבר איתה וללבן איתה את נושא הפרידה, עשה זאת ישירות מולה. לגבי הרגשתך הקשה, אני חושבת שפרידות הן הדבר הקשה והכואב ביותר שאנו חווים בחיים... כשלא מרגישים את זה שוכחים, אבל זה כאב קשה מאד. ובכל זאת, אני מציעה לך לנסות להבין מדוע התלות והקשר אליה כל כך חזקים, עד שאתה מרגיש שאתה חדל או לא מסוגל להתקיים בלעדיה. אני כמובן לא מכירה אותך, אותה או את הקשר, אבל נדמה לי שיש מידה של "בעלות" שאתה מפגין כלפיה, ואולי מהטוטאליות הזאת היא בתור בחורה צעירה חוששת. אולי יש לה רצון להתנסות ולבדוק ולהכיר ולסוע בשל גילה הצעיר (לעומת שלך) והיא עושה בחכמה שהיא אומרת לך את זה עכשיו. המחשבה שלך לפנות לאמה, במידת מה רומזת על כך שהיא גם בעיניך עדיין קצת ילדה.

כשהיא החליטה על הפרידה היא אמרה לי שלא אתקשר אלייה כי זה יקשה על הפרידה ועלינו להפרד. האם בכל זאת לאחר שיבור זמן כלשהו כדאי לנסות לצלצל אלייה?

אלון שלום אתה מתמודד כעת עם פרידה כואבת, אולי הראשונה בחייך שהתרחשה כך. אתה יכול כמובן לנסות להחזיר את חברתך אליך בדרכים שונות, במידה והיא מתלבטת זה יכול לעזור, אם היא באמת לא רוצה בקשר רוב הסיכויים שזה לא יעזור. עליך לקחת בחשבון את הדחיה שאתה עלול לקבל, ואם אתה שלם ומוכן לכך נסה כל דבר שנראה לך מתאים. עם זאת, כדאי גם להתארגן נפשית לאפשרות שזו פרידה שאין ממנה חזרה. זה מאוד טבעי שתרגיש בדיכאון ובאבל תקופה כל כך קצרה אחרי קשר שהיה עבורך מאוד משמעותי. אל תדחוק בעצמך לחזור מייד לחיים כרגיל. החודש הראשון הוא בוודאי קשה יותר ואח"כ הכאב ילך וידעך. במידה ואתה מרגיש שזה משתלט עליך פנה לרופא המשפחה ובקש משהו להרגעה ואולי לשינה טובה יותר. זכור שמדובר בתהליך טבעי לחלוטין ושלמרות שקשה לך לראות זאת כעת, הכאב ילך ויפחת ותוך זמן יותר קצר ממה שאתה חושב תוכל להתחיל שוב לנהל את חייך כמיקודם ואף להכיר בנות זוג חדשות. בברכה ד"ר אורן קפלן

דר שלום למרות שהחברה ביקשה שלא אצור איתה קשר כי זה יקשה על הפרידה אני לא אהייה שקט עד שאנסה פעם אחרונה לברר בדרך כלשהי האם יש סיכוי שנחזור להיות יחד. ההתלבטות שלי כיצד ומתי לעשות זאת. כלומר מה העיתוי הטוב ביותר לעשות זאת מבחינת זמן שעבר מאז הפרידה. והאם כדאי לפנות אלייה ישירות או לנסות לדבר עם אמא שלה שמכירה אותה הכי טוב ויודעת מה הבת שלה מרגישה מאז הפרידה וכך אולי דרך האמא שלה אדע אם כדאי לי לנסות לדבר עם הבת שלה ואם כן אז באיזו דרך. מה דעתך האופציה הטובה יותר מבחינת העיתוי ומבחינת הדרך. בכבוד רב אלון.