לגבי תופעת הדיכאון+חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/07/2004 | 15:51 | מאת: משהי

לצערי עברתי התקף חרדה לא מזמן כנראה לאחר תקופה ארוכה של לחץ מתח שהוביל לדיכאון ואז להתקף שהיה לי כרגע המצב שלי בסדר אני מרגישה מאוד חזקה ,מה שכן אני מפחדת בכל זאת כי אני עדיין מרגישה קצת מוז ר אני מרגישה שלא החלמתי לחלוטין אני בעצם מרגישה שאני חייבת לנסוע לאנשהו רחוק לבד כדי לצאת מזה לחלוטין ...לא פניתי לטיפול פסיכולוגי כי אני יודעת בדיוק למה הגעתי למצב הזה וכמובן שעכשיו אני מצטערת ואילו ידעתי אז שלזה זה יוביל אולי הייתי נוהגת אחרת... ונלחמת מאז.. בכל אופן אני מרגישה שאני יכולה לצאת מזה לבד... אך מנסיונכם האם זה אפשרי? אני בחורה בת 22

לקריאה נוספת והעמקה
29/07/2004 | 18:10 | מאת: לילה

ותראי מה קורה איתך? יכול להיות שאם הנסיבות השתנו, ויש לך מספיק תמיכה, ואורח חיים מחזק את יכולה לבד, מצד שני, יכול להיות שטיפול יכול לתת לך משהו מעבר, שיתרום לך לכל החיים. לפעמים אי אפשר לסוע לאנשהו רחוק כדי להחלים אז צריך למצוא את "הלאנשהו רחוק" הזה כאן. ולפעמים טיפול זה קצת "לאנשהו רחוק", כי זה מקום שהוא לא ממש בעולם הזה.

29/07/2004 | 18:59 | מאת: אפרת

הי מישהי. אני לא יודעת אם זה יהיה נבון לנסות ולמצוא פתרון ללא עזרה מקצועית. את מתארת מצב של התקף חרדה, דיכאון, אלו דברים שעוברים לבד, אך עם הרבה מאמץ וסבל. ואל תשכחי, לא משנה כמה רחוק תברחי, לא תוכלי לברוח מעצמך ומהמצוקות שלך. הן ישארו כל עוד לא תעקרי אותן. בהצלחה. אפרת

29/07/2004 | 22:13 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מ. שלום חרדה היא תופעה טבעית לחלוטין, סוג של מנגנון התרעה של הגוף. לעיתים הוא עלול לצאת מסינכרון ובאותה מידה אפשר בד"כ להשיב אותו לפעולה תקינה. הבעיה העיקרית של מי שעובר התקף חרדה חריף הוא הפחד מהישנותו של הסינדרום. התקף החרדה נחווה כסוג של טראומה ולמעשה ההתמודדות האמיתית איננה עם החרדה עצמה אלא עם הטראומה כולל הפגיעה בדימוי העצמי בעקבותיה. מודעותך למקור החרדה היא חשובה ובהחלט עשויה לעזור, אבל היא לא בהכרח הפתרון לבעיה. את נשמעת עדיין די מבוהלת ממה שקרה ואולי כדאי לך להיעזר בכל זאת בטיפול פסיכולוגי כדי להחזיר את המצב לשיווי משקל. בכל מקרה, אני מצרף קישור למאמר על חרדה http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

30/07/2004 | 00:08 | מאת: משהי

תודה לך על המאמר! וזה אכן מה שיש לי לצערי... קראתי כל כך הרבה חומר על התופעה הזאת מאז שזה התפרץ אצלי ממש חקרתי בנושא. תראה אני הבנתי שכדי לצאת מזה אני צריכה הרבה כח ואני ממש ממש רוצה להעלים את זה לחלוטין ממני. אני מרגישה שאילו ידעתי אפילו כשהתרחש הההתקף הראשון שזה מה שיש לי אולי זה לא היה מתפרץ ,ההתקף היה מאוד חזק. אני לא מבינה ממש בתהליכים וההשפעות אבל אני מרגישה שהגוף שלי נמצא במצב של פחד תמידי מאז ,לפעמים קצת פחות ולפעמים יותר (מתבטא בדפיקות הלב שלי) אני משתדלת להתעלם מזה ואף לעשות מזה צחוק, באופן כללי זה מעיק ומטיש הגעתי לכאן, אולי לקבל עוד טיפים ועזרה... יש משהו שאני לא ממש מבינה לגבי ההתקף אוקיי אז הבנתי שיש אנשים שיש להם סיכון גבוהה יותר לפול קורבן לתופעה והם בדר"כ האנשים הרגישים יותר אני רוצה לדעת ולהבין מה קורה בגוף לאחר ההתקף כדי שאוכל להלחם בה ביתר קלות...אני מבינה שכנראה כל מה שהפחיד אותי כביכול ברמות סבירות עד עכשיו כאילו מקבל מעמד מועצם יותר מבחינת תופעות החרדה אני צודקת? מה גורם לכך? אשמח לשמוע ממך תשובות ותודה שוב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית