איבוד עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/06/2004 | 12:26 | מאת: בן 22

שלום לך ד"ר. אני בחור (22) ריאלי שעסוק הרבה מאוד מהזמן שלו בלחשוב ולנתח מצבים תוך כדי הניתוחים האלה התחלתי גם לחשוב הרבה מאוד על חיי :איזה סוג של אדם אני רוצה להיות ,מה אני רוצה שיחשבו עלי ואיך אני נפטר מתכונות והתנהגויות שאינני מרוצה מהן. חשיבה זו הובילה אותי לאמץ התנהגויות שונות בכדי לשפר את עצמי ותוך כדי כך לשפר את התדמית של הסביבה עלי ואת התדמית שלי מול עצמי. אך הבעיה היא שעל בשרי למדתי שככל שאתה עסוק יותר במה אתה רוצה להיות, איך אתה אמור להתנהג ומה אתה רוצה שיחשבו עלייך, אתה מאבד את הזהות העצמית שלך. כיום אני מרגיש שאיבדתי את עצמי ושאני כבר לא יודע מה אני חושב ומרגיש אלא עסוק בלחשוב מה צריך לחשוב ולהרגיש. חלק מהתחושה שלי היא שאני מנסה להגדיר את עצמי ע"י מה שהסביבה חושבת עלי ולכן אני מנסה לשפר את תדמית החברה עלי בכדי לגבש את הדיעה שלי על עצמי. כיום איבדתי את תחושת ההנאה וההתלהבות. אני מרגיש אי נוחות בקרבת אנשים כיוון שבמקום לשבת ולהעביר שיחה אני עסוק במה אני צריך להגיד וכאשר אני מגיע למצב אינטימי עם בחורה, תוקף אותי לפעמים פחד מאי תפקוד מיני אשר כמובן מוביל לבעיות קלות בתפקוד. אפילו עם חברי הקרובים אני מרגיש שאני לא מתנהג בטבעיות מוחלטת ושאני עסוק בלחשוב מה להגיב ומה מצפים ממני לעשות. אני מתקשה להכנס לקשר רציני כיוון שאני מרגיש שאני לא יכול להציע יותר מדי מעבר למראה וקצת חוש הומור ואני לא מצליח להעביר שיחה מעמיקה כיוון שאני מרגיש שאין לי דיעות אמיתיות על דברים ושאני חושב מה אני צריך לחשוב ולהרגיש. הזמן היחידי שבו אני מרגיש שניתנת למח שלי זכות מנוחה ושאני מצליח להגיע לתחושת שחרור היא אחרי שתיה של אלכוהול. האם מצב זה דורש טיפול פסיכולוגי? האם יש לך הצעות כיצד יוצאים מהמצב הזה?

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2004 | 19:39 | מאת: הלוחמת

היי בן 22 אחלה שם..:) אני רואה שהדבר מפריע לך ולכן, כן הייתי פונה לטיפול פסיכולוגי. יש אנשים שמעבירים חיים שלמים בלעשות מה שאחרים מצפים מהם ובהרשת אנשים שמסביבם- אם זה חברה, הורה או חברים. כיוון שעושה רושם מדבריך, שהדבר לא מוצא חן בעינייך ואתה בעצם רוצה אחזשהוא שינוי בחיים שלך על מנת שתוכל להיות יותר אמיתי עם עצמך ועם הסובבים איתך ולהרגיש שאתה חי לפי הרצונות והצרכים שלך, הייתי באמת ממליצה לך על שיחות. כן, זה יכול לעזור, כמובן. שם אתה יכול להבין למה זה כל כך חזק אצלך. האם בבית לא נתנו לך לגיטימציה להיות מי שאתה ? דחפו אותך לכיוון הזה? מה גורם לך להיות ככה לא ממש עצמך? שם תבין, שם תלמד לעשות את השינוי. אני מאחלת לך שבאמת תעשה מה שטוב לך ותמשיך לשאול את השאלות על מי אתה ומה אתה רוצה- כי זה הכי חשוב על מנת ליצור ולהגיע ליותר רגעים של אושר בחיים. בהצלחה:)

27/06/2004 | 23:52 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שלום אני לא חושב שאובדן הזהות הוא תוצאה של החשיבה הרבה, כנראה שהעיסוק במי אתה וכיצד לשפר את עצמך הם חלק מאובדן הזהות וחיפוש הזהות. אני חושב שבהחלט כדאי שתפנה לטיפול פסיכולוגי, החיפוש העצמי הוא חלק משמעותי שניתן להגיע אליו באמצעות הטיפול. אני מצרף קישור למאמר על טיפול דינמי שזה הכיוון שהייתי ממליץ לך. http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית