ארוך-וחשוב לי התשובה. אולי משהו אצלי לא בסדר? או א

להתנהג? אני לא טיפוס של חבורות כואלו, אבל ככה הכי הצלחתי לספר --> ואני מתעוורת כל המזן בלילה מאז שזה קרה משהו מה, והשוען הביאולוגי שלי כבר התרגל לזה.. אז גם שאני לא חשובת על זה אני מתעוררת כל כמה שעות וגם טיפות או כדורים מיוחדים להרגע לא עזרו לי. תכינו כוס קפה ליד וחתיכת עוגה והתחלו לקורא[: אני יספר את זה כמו סיפור(סיפור אמיתי כמובן) כשהגעתי לכיתה ז', הכרתי חבורה (את יודעת איך כולם חבורות) ואני התחברתי עם חברות הבלליות (בבלי) שכונה בתל אביב, התחברתי עם מישהי בשם שירי(ועד היום אנחנו חברות הכי הכי טובות ביקום שיש), חוץ מזה תמיד היינו קבוצה של כמה בנות, כל פעם הלכו בנות ובאו בונת או הצטרפו וכו' וכו', אבל בסוף נשארנו כמה בנות בחבורה, והם נועה,(אני), שירי כמובן, נועם, סיגל ומאיה. שירי-חברה הכי הכי טובה שלי נועם- אחרי חודשיים של תחילת הלימודים רק הכרתי אותה, והיא גם נהייתה חברה ממש טובה שלי, (נועם ושירי שתיהן ממש לא אהבו אחת את השניה) ולי אישית היה לי מאוד קשה ששתי החברות הכי טובות שלי כל הזמן במעין כסאח כזה (וצביעות) והכל. זה לא קל, שאת תקועה בינהן ומנסה לעושת דברים שזה לא יהיה אבל זה קורה, סיגל-ילדה סתם ילדה לא משהו אני לא מתה עליה כ"כ אנחנו לא חברות (גם לא בב"ברגז" חח כמו הילדים הקטנים, אבל גם פשוט לא חברות, אבל היא תמיד איתנו, ומאיה- מאיה ילדה חמוד המאוד ונחמדה מאוד והיא אחלה!! (הייתה לי ולשירי גם חברה בשם נטלי, אבל היא לא הייתה מסתובבת עם כולנו) ,בכל אופן תמיד היינו ביחד מי שכתבתי, בסוף כיתה ט' עברתי לתיכון אחר לא יחד איתם(ודיין היינו נפגשים כל יום והייונו ביחד) זה לא אומר כלום, רק שבגלל שעברתי בית ספר ונלי, נסעה למשלחת לשלוה חודשיים שירי הייתה הרבה עם נטלי, ולא חשבה על חברה הכי טובה שלה שהיא בכלל עוברת בית ספר, והיו לי ולשירי המון מריבות ולא דברנו משהו כמו חצי שנה. לא יודעת בערך משהו כזה, אחרי חצי שנה השלמנו, ושירי התנצלה והבינה שהיא לא הייתה בסדר, (עכשיו גם אני וגם היא לא ממש חברות של נטלי, היא השתשתנה לרעה) אבל אני ושירי חברות ממש טובות כל היום בטלפון שעות היא מבינה אותי אני אותה אני מתה עליה מאוד והיא עליי!!, [; סבבה, בזמן שאני ושירי לא דברנו נועם ושירי ניהיו חברות, ואחרי שהשלמתי עם שירי, ממש שמחתי שהכל בסדר איתן והיינו הרבה אני שירי ונועם, היה כל כך כיף התקופה הכי יפה ששלושתינו יכולות להיות ביחד והכל טוב, ואני איך שמחתי שהן לא במעין ריב כזה. הכל היה יפה וטוב, ואז בחופש הגדול בואוגטס בין י"א לי"ב אבא של שירי נטפר (ממש טלנובלה הא?) באותו יום היא הייתה אצלי וזה קרה מאוחר בלילה, נסעתי עליה כמובן וכו'. התקף לב 5 וזה\=. אוקי בגלל זה שירי לא נסעה למשלחת לפולין ואמא שלה עשתה לה טיול כיפי עם ידיד של אמא שלה שירי וחבר לשבר של שירי (אז היה חבר שלה) לפריז וזה. אנחנו נסענו לפולין , אחרי שכבר חזרנו תקופה מסוימת. אני שמה לב שנועם לא מתקשרת יותר ורק אני עליה, כיאלו שהיא מתרחקת. אז אמרתי לה מה אני מרגישה (רצוי לציין שהיה תקופה שהרגשתי כאילו שירי ונועם יותר חברות מאשר, אני ושירי או אני ונועם, אבל ליבנו עניענים והם באמת לא שמו לב(סבבה). אוקי ואז דברתי עם נועם נפגשנו ודיברנו על זה, פנים מול פנים (בארומה), והיא אמרה שהיא לא יודעת למה ולא יודעת מה יש לה, אבל חשוב שאני יבין שהיא אוהבת אותי(ז'תרומת התחשוות שלי נכונות) כנראה היא החליטה לנתק את הקשר. אבל למה? עד עכשיו היא לא יודעת למה. אבל עדין הי אוהבת אותי. היה לי ממש קשה ועדייין ממש קשה שחברה שכל כך קשורים עליה ככה(עכשיו כולם אומרים לי, נועל'ה את פאילו עוד לא בת 18 את תכירי כל כך הרבה אנשים ותפרדי מה) וכל מניי דברים כאלו שאת לא צריכה חברות כמוהה וכאלו, אבל קל להגיד זה לא עוזר לי שאומרים לי את זה. כי בכל זאת קשה לי, וכן עעברה שנה כבר מאז וקשה לי, אחרי שדברנו בארומה חשבתי שהיא נותנת ניסיון והזמנתי אותה כמובן לחתונה של אחותי הגדולה(אבל הגברת לא תגיד לי, שהיא לא תמשיך להיות בקשר) ותתן לי לשלם עליה 80%. או 90$ מנה. עכישו זה לא הקטע של הכסף כי גם ככה חתנוה זה יקר, אבל זה פרנציפ. יכלתי להזמין מישיה שתהיהי שווה את ההזמנה הזאתי גם אחר כך. וברור שלא הזנמתי אותה כדי שתשאר בקשר(ממש לא). בכל מקרה, אני וסיגל גם קצת בריב עכשיו אבל לא ממש משנה לי אחננו אף פעם לא היינו חברות ממילא או משהו כזה. סתם אחת שאיתנו בחבורה שאני פשוט לא חבורה שלה. עברנו כולנו החבורה שלנו המון דברים ביחד, נסענו לאילת לבד וכו'. והנה מתחילה לה שנת כיתה י"ב אני הריי לא לומדת איתם (ולאט לאט מאיה נעלמת וסיגל וונועם מתחילות להגיד כמה שהיא מגיעלה שהיא מנתקת קשר(חחח מאיה עוד מגעילה, אחרי איך שנועם התנהגה), אחר כך מאיה חזרה ואני פשוט מרגישה כיאלו מאיה החליפה אותי, עכשיו כל המפגשים שלהם זה בלעדי. כיאלו מה אני אשמה שנעם החליטה לנתק את הקשר למרות שהיא טוענת שלא עישתי לה לכום וכל הזמן אומרת לי שהיא אוהבת אותי?(אז לא רק שאני לא אשמה) עכשיו אני גם לא יכולה לצאת איתם כי אני יצא איתם ויכול לדבר רק עם מאיה ושירי, עברה שנה. הנה עברה שנה, ושלחתי לנועם הודעה, בואי נדבר נראה מה קורה. (ולא אני לא רדפתי אחריה כל השנה. חיכתי לראות מה קורה) והנה קבענו לדבר איזה יום שלישי שהיה, יום שני בערב שולחת לי הודעה לאמ אס אן(עם לא הייתי רואה?) כל כך קשה לשלוח SMS חייבת לאודות שבמקרה ראיתי, כי בדרך כלל אני לא ממש רואה הודועת באם אס אן אני באה הביתה וסוגרת הכל. בכל מקרה, היא כתבה לי שהיא חשבה על זה, והיא עדיין לא יודעת למה ובכל זאת לכן לא כדי להפגש. אוקי הבנתי שזהו ניסתי אחרי שנה אני באמת לא ירדוף אחריה יותר. עכשיו הבעיה היא זה ש.. עכשיו רוצים לנסוע כולם לחול לאירופה לפני הגיוס פלני שמתיחילם לחפש עבודה ועוד. ויש בעיה, אתמול שירי הייתה אצלי, ודיברה איתי על זה.. היא לא יודעת מה לעשות, כאילו בצדק! והיא מסכנה ואני מתה עליה, עוד מעט ב 30 ליוני שנה לזה שאבא שלה נפטר, היא מרגישה ביני לבין נועם כל הזמן (והיא יודעת שזה לא אשמתי), והיא אומרת כל הזמן לנועם שלא מגיעה לה חברה כמוני, והיא בחיים לא הייתה מננסה (ונועם שותקת) ככה שירי אומרת לי. בכל אופן (לא שום חברה לא אמרה לנועם כלום עלי) אחרי שנה כבר ביררתי הכל היא באמת לא יודעת למה אבל מה שחשוב שהיא נורא אוהבת אותי, ורק שהיא רואה אותי בחרוב היא תדבר איתי(אני כמובן לא נותנת לזה לקרואת) ואז חשבתי אולי עם אני ידבר איתה היא תבין ונחזור וזה. ולא זה לא עזר גם אחרי כמה פעמים, וקשה לי שאני רואה אותה כי אני מתגעגעת עליה בתור חברה (וזה שוב לא עוזר, שאומרים לי נו נועה את תכירי עוד, והיא לא שווה את זה) די די בולשיט קשה לי שזה ככה וזהו! נכון עכשיו אני יותר בחיים לא ינסה לחזור להיות חברה שלה, הבנתי שהיא לא שווה את זה. אחרי שנה והכל, בכל אופן יש בעיה, כל היצאיות שלהם כבר בלידעי ואינ נורא נפגעת כי זה באמת אל אשמתי שבגלל שנועם החליטה לא לדבר איתי ואני וסיגל פשוט לא חברות אבל גם לא שנואות, נכון אני יכולה להיות עם מאיה ושירי, אבל בטלפון אני לא מדברת עם מאיה אבל אחנו מדברות ה-מ-ו-ן- שאחנונ מתראות, היא מתוקה , בכל אופן זה מוזר כי אני כיאלו יחד איתן אבל מבחוץ איתן בגלל מה שרה עם נועם(ושוב זה לא אשמתי) הן רוצות לטוס לחול וברור שהייתי רוצה להצטרף אלב מצד שני אני לא יודעת עם אני יריגש בנוח, כי כל הזמן שאני ונועם ושירי נפגשות בהרואים אני רוצה להיות עם שירי ונועם רוצה להיות עם שירי, אבל ניחה אל תשכחו שלי יותר קשה כי אני לא בבית ספר עם כל החברות שלי(ולא עברתי כי רציתי) זה גם סיפור לפעם אחרת. עיזבו וכן שירי תשאל אותן מה דעתן על הקטע של לנסוע לחול מה איתי, כי לא יודעים מה לעשות עכשיו. והיא תחזור עלי, הבעיה היא שלמאיה לא מסיכמים לנסוע לשום מקום חוץ מספרד כי היא יהיתה כימאט בההההכל, אבל אני הייתי בספרד אז זה לא פיר שמאיה הייתהבהכל ואני בספרד ולא בהככל, ועוד כמה מקומות קטנים גם הייתי(לא משנה), וברו רשיותר כיף זה לנוסע עם חברים והכל שונה. ולא אני לא ידבר עם נועם בחול כיאלו אל קרה כלום(זה לא עובד ככה). אני יודעת שיהיה קשה אני מפחדת שנתוווכח המון כולנו. ואני מכירה אותנו כבר, ואני לא יכולה ככה. אבל אני אישת לא יודעת עם אני רוצה שניסע ביחד לחול או לא, אמרתי לשירי בינתים שקודם כל תשאל אותן, ושפוט עמנין אותי מה נראה להן, אמרתי לנועם שאני מרגישה שמאיה כאילו נכנסה ואני יצאתי במקומה אז היא אלק כותבת לי: כי ככה זה יצא. ואני עד כמה שעכשיו אני ממש שונאת את נועם, היא לא ילדה רעה (מוזרה) זה כן. זהו טלנובלה אחת. ורציתי לציין שבגלל שכל הזמן שאחנו נמתראות היא כן איכשהוא מנסה לדבר איתי(אבל היא חושבת שהיא יכולה לאוכל מהלכ העוגה) והיא טועה, התייצעתי עם אנשים וכלאו שעברו דברים דומים. חלקם אמרו לי תגידי לה רק שלום ותמשיכי ללכת זה יראה זלזול וזה יהיה ממש טוב. אבל אז דברתי עם חברה הכי טובה שלי שירי , והיא אמרה לי שלהפך אני צריכה להתעלם (ותביונ ישיר מבינה אותי) וגם לה קשה המצב הזה. והיא אמרה לי שלמשל שהיא וחבר של הלשעבר היו בכסאח היא אמרה:"אפילו היי הוא לא יכול הלהיגד לי?~?!?!) אז נכון שזה שונה, אבל אני הכי וב יהתעלם וזהו נראה לי. כי יותר קשה לי דלדבר איתה כיאלו אל קרה כלום וככה אחרי שלא מתראים היא לא בקשר. זה לא הולך ככה היא אפשר לאכול מכל העוגה .

נועה שלום תיארת בצורה מפורטת את מה שקורה לך ואני מנסה לברר מה בעצם היית רוצה לשמוע. יש כאן שאלות פרקטיות כמו לאן ליסוע, מה לומר לחברה זו או אחרת, האם תסדרו זו עם זו או שתריבו וכו'. אני בספק אם אני יכול לתת לך תשובות פרקטיות כאלה כי למרות ההודעה המפורטת אני לא מכיר אותך לעומק ויש הרבה אפשרויות. אבל אני לא בטוח שהשאלה שלך באמת קשורה להיבטים הפרקטיים. העניין המרכזי הוא התסבוכות הרגשיות שאת נכנסת אליהן עד שבסופו של דבר את לא בטוחה מה נכון ומה לא ובודקת האם משהו לא בסדר אצלך. הדבר העיקרי שהייתי בודק זה איך אפשר שהעוצמות הרגשיות הללו יהיו בעוצמה קצת יותר נמוכה, שהדברים יהיו יותר פשוטים, לא כמו טלנובלה כמו שאת כותבת. חלק מזה אינו בשליטתך, אבל אם תחשבי על זה תגלי שחלק מהדרמות נוצרות בכל זאת מדברים שאת יכולה לנתב ולשלוט בהם. יש מצבים בהם דרמות בקשרים בין אישיים הם דבר מלהיב ומעורר (אפילו אם באופן ישיר לא מודים בזה ולא חושבים על זה), אבל אחרי תקופה זה מעייף ומוציא את החשק מהקשר. המטרה העיקרית שהייתי מציע לך להתמקד בה היא איך להפוך את הקשרים שלך למשהו רגוע יותר. במידה וזה לא הולך, לפחות כדאי להבין מה שומר על האש שבוערת כל הזמן. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על האוזן הקשבת\= אבל אני מנסה, ניסתי דלבר איתם ולפתור זאת לא אני הבעיה, אבל חשתבי שאולי אני לא בסדר ):