אני מפחדת. מה לעשות?

אני לא יכולה לישון בלילה. אני כל הזמן חושבת על כל מיני דברים נוראיים. נגיד, אם קראתי באיזשהו מקום שכרתו למישהו את היד אני מתחילה לפחד שגם לי זה יקרה. זה קורה בעיקר בלילה. אני פשוט לא מצליחה להרדם בגלל זה. אני מתחילה לחשוב שאני מפתחת כל מיני מחלות מפחידות. הייתי אומרת את זה לאמא שלי, כי היא יודעת להקשיב אבל היא תחשוב שאני בדיוק כמו אח שלי. לאח שלי יש בעיות נפשיות חמורות והכל התחיל מפחדים. ואני מפחדת ליהות כמוהו.

אל תדאגי, ניתן לטפל בזה. אם ע"י טיפול פסיכולוגי ואם ע"י כדורים. זה לא נורא. אני גם לא ישנתי בלילות וכעת אני לוקחת כדור לפני השינה וישנה מצוין.

הי א. המחשבות שאת מתארת אכן מראות על חרדה, וחרדה מדברים שבאמת לא נחמדים. אני חושבת שהחרדה מתגברת כאשר את מצרפת את המקרה של אחיך והפחד שלך 'להיות כמוהו'. לדעתי, חשוב שתפני לעזרה מקצועית, כדי קודם כל להקל על הסבל שלך. לא כל פחד וחרדה הם סימן למחלת נפש חמורה כפי שציינת, ובכל מקרה, להתעלם מהפחדים בוודאי לא יעלים אותם. לדעתי הפחדים עולים בעיקר בלילה, בגלל העובדה שאז יש פחות הסחת דעת ופחות עיסוקים והמוח יכול להיות ב free floating מוחלט כמעט מבלי יכוולת שלנו לשלוט. מן הסתם, כאשר אנחנו לא רגועים קשה לישון, והעייפות למחרת מקשה על התפקוד וכך נוצר מעגל קסמים וחשוב לשבור אותו. אפרת

זאת הבעיה! אני מפחדת ללכת למומחים.. כלומר, אני לא מפחדת כי הוא יעשה לי משהו.. אני פשוט מפחדת מה אמא שלי ת חשוב. היא תתחיל לבכות ולהאשים את עצמה שהיא הולידה כאלה ילדים חולי נפש.. אני יודעת שזה מה שהיא תעשה. ובגלל זה גם כדורים לא באים בחשבון.. חשבתי... אולי יש איזו דרך להתגבר על זה בכוחות עצמי...

א. שלום הבעיה המרכזית שאני רואה איננה הסיוטים בלילה אלא העובדה שיש לך ולמשפחתך סיוט ממושך שאת תהיי כמו אח שלך. כל עוד לא תטפלי בסיוט הזה שאר הסיוטים לא יפסקו כי הם רק כלי משחק בתוך הדאגה המרכזית. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהיכנס לענין לעומק. אין כל סיבה לחשוב שבגלל שלאחיך יש בעיות מסוג מסויים לך יש את אותן הבעיות. זכותך המלאה לקבל טיפול, ולו בגלל שבגלל בעיותיו של אחיו מושלכות עליך דאגות שלא קשורות אליך כלל. זהו מעגל סגור והגיע הזמן לפרוץ ולחסום אותו. הסבירי לאימך שחיים ליד אח עם בעיות נפשיות מעוררים הרבה דאגה, אצלה וגם אצלך, ושאת רוצה להפסיק לדאוג ולחיות את חייך ביותר רוגע ואיכות חיים. זה הגיוני מאוד ואין כל סיבה שאמא שלך תעצים את דאגותיך, ואם כן זה לא נוגע אליך. את צריכה לדאוג לעצמך וכעת הדאגה היא באמצעות טיפול מתאים ונכון. בברכה ד"ר אורן קפלן