ייעוץ דחוף

אנו זוג המנסים להרות כבר 4 שנים ללא הצלחה, לאחר התלבטות קשה החלטנו לאמץ ובמקביל לנסות להרות באמצעות תרומת ביציות. הבייעה שלנו - המשפחה. לא ניראה לי כי למשפחתי קל לקבל את העובדה שאנו מעוניינים לאמץ במיוחד עכשיו לנוכח מקרה הילד המאומץ , בכל עת אני שומעת הערות כגון ממילא שהילד יגדל הוא יעזוב את הוריו המאמצים ועוד דברים רבים אחרים, בשיחה שניסתי לעשות איתם הם טענו כי הם דואגים לי ורוצים שהילד יהיה שלי באופן מלא (התייחסות לתרומת ביציות), המצב מאוד מעיק אני מרגישה שהם אינם מבינים אותי ולמעשה כועסים על החלטות שלי, יוצא שאני צריכה להתנצל בפניהם על ההחלטות שלי. אני מאוד שלימה עם ההחלטה אבל מצוברכת מאוד בכל פעם שהנושא עולה והוא עולה הרבה פעמים. הם מבקשים שאחליף רופא, הם מבקשים שאעשה עוד טיפול, הם כועסים שהרמתי ידיים. לציין כי בשל הטיפולים הרבים עברתי חמישה ניתוחים בזמן קצר. אני לא יודעת מה לעשות, אין לי ספק שאני לא מסוגלת להמשיך ככה, אני מתעצבנת הרבה על הגישה וזה פוגע בי בכל המישורים , מה לעשות?, שיחות איתם לא יעזרו מכיוון שהם לא מקשיבים ונותנים לי להרגיש אשמה. מודה לך מאוד.

דורית שלום הנושא של האימוץ והקושי להיכנס להריון מעוררים עוצמות רגשיות גבוהות אצל כל מי שמעורב. אני חושב שכדאי שתפנו ליועץ מקצועי שמתמחה בנושא ופגש בעבר משפחות שאימצו ילדים כדי לשוחח על החלטתכם ולהתכונן לקראת התהליך של האימוץ. במהלך השיחות תוכלו לטפל גם בהיבט של המשפחה הרחבה שאת מעלה כאן. מתמחים בעניין בעיקר עובדים סוציאליים וכדאי לקבל המלצה אישית על מישהי/ו מתאימים. ההתמודדות עם המשפחה הרחבה היא תהליך ממושך ולא יגמר בהסבר כזה או אחר. יש לקוות שאחרי קבלת ההחלטה וביצוע תקבלי את התמיכה הרצויה. חשוב מאוד שההחלטה והתמיכה בתוך בני הזוג תהיה הרמונית ואם שם הדברים מסתדרים יהיה אפשר להתמודד עם החוץ ביתר קלות. זה לא קל, במיוחד בתקופה כזו שנושא האימוץ עולה בצורה כל כך מכאיבה בעיתונות. בברכה ד"ר אורן קפלן