בן 4
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בני הבכור בן 4 לא ממש קשור אליי. אני עובד עד שעות מאוחרות ובסופי שבוע משתדל להיות איתו. אנו עושים פעילויות משותפות יחד הוא מחובר יותר לאישתי ומעדיף להיות איתה (יש לו אח בן 3). איך אני יכול לגרום לו להעריץ אותי ולהזדהות איתי. אני מרגיש שהוא בגיל קריטי ובגלל שהוא כל כך מחובר אליה הוא עלול להזדהות איתה. שאלה זו עלתה אצלי כיוון שלאחרונה הוא החל לצייר רק דרקונה (עם אודם, עגילים, שמלה וכו'). שאלותיי הן: האם זה מעיד על בלבול והזדהות עם המן האחר< האם זה בר שינוי? האם בכלל אני יכול לגרום לו להעריץ אותי ולהיות עבורו מודל לחיקוי? אני מוכן לעשות הכל תודה: אב מודאג
דן שלום תצטרך פשוט לפנות זמן ולהיות איתו יותר. נסה להגיע באופן קבוע אחר צהריים מוקדם אחד בשבוע ולהקדיש לו. צאו ביחד לבלות למשך כמה שעות. נסה שזה יהיה תמיד באותו יום ובאותה שעה כך שהוא ימתין ויידע שזה הזמן שלכם ביחד. נסה למנוע ביטולים ושינויים של הזמן המשותף הזה. הוא לא אמור להעריץ אותך אבל בהחלט יכול להזדהות איתך. הקשר שלו לאימו עשוי להיות דבר חיובי בהחלט והדברים לא אמורים לבוא אחד על חשבון השני. הייתי נזהר בפירוש הציורים כבעיה בזהות מינית. הילד צעיר מאוד ולאופן ביטויו כעת אין בהכרח קשר לזהות מינית, עם זאת בהחלט יתכן שחסרה לו נוכחותך בצורה רבה יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן