מיואשת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ד"ר קפלן, אני כבת 37 רווקה. מיזה כ- 3 שנים אני נמצאת בקשר עם גבר שפוחד להתמסד. הקשר שלנו יודע הרבה עליות וירידות. כל פעם אנחנו נפרדים וחוזרים. אני יודעת שאני נמצאת בקשר הרסני. אבל, הפחד להיות לבד הורג אותי. (היתי בשיחות אצל פסיכלוג - כמובן שהכל מתחיל בילדות לא קלה שעברתי). מה שמטריד אותי זה ענין אחר. אני סובלת מהתקפי חרדות ומחשבות אובססיות ויש לי כל הזמן תחושה של איבוד שליטה. אני יודעת שאני לא יאבד שליטה, אבל הפחד שזה יקרה לי מכניס אותי לחרדות ומה שיוצא בסופו של דבר, זה שאני נמצאת במעגל. אני מנסה להתגבר על הפחדים שלי בעזרת טיפול בצמחי מרפא, זה די מרגיע אבל לא לגמרי מעלים את הבעיה. שאלתי היא כזו: מדוע זה קורה לי כאשר אני לבד וללא אהבה? ברגע שיש אהבה בחיי וטוב לי כל החרדות נעלמים כלא היו. מה הקשר בין הדברים? האם כל מי שאין אהבה בחייו מרגיש כך? אודה לך על תשובתך.
סוניה נשמע שאת יודעת פחות או יותר על מקורות חרדת הנטישה שלך מבן זוגך וסביר להניח שאותם גורמים משפיעים גם על החרדות האחרות. השאלה איך מתמקדים בהווה ומתחילים לעשות שינוי. המודעות איננה מספיקה כנראה ונדרשים כלים נוספים כדי לשפר את המצב. אינני מתמצא בנושא צמחי מרפא אבל אני חושב שאת זקוקה לטיפול יותר אינטנסיבי מזה. ישנן תרופות יעילות נגד חרדה וכדאי להתייעץ עם פסיכיטאר לגביהן. כמו כן נראה לי שתוכלי להיעזר בטיפול פסיכולוגי לכל מערך הדברים שתיארת. הסף הנמוך בו את מגיבה לפרידה וחוסר באהבה יוצר מצב מעגלי שכולא אותך בתוך הבדידות. יתכן שטיפול קבוע ואינטנסיבי יוכל לתת לך תמיכה באופן זמני כדי להיפרד מבן הזוג והקשר ההרסני הנוכחי עד שתמצאי מנוחה ונחלה, בין אם לגבי בן זוג אחר ואולי הרבה יותר חשוב, עם עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן