התקפי חרדה, חבר ושיאצו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני חייבת עצה וסיפורי הוא כך: חזרו לי התקפי החרדה, התחלתי ללכת לפסיכולוג. אתמול גם פגשתי חבר שנפרדתי ממנו לפני חודש - זו היתה פגישה מרגשת, אך לא המשכנו ממנה הלאה. החלטנו שבגלל חילוקי הדעות בינינו עדיף שיגמר, למרות שאנחנו אוהבים. היום הלכתי לשיאצו כחלק מטיפול אלטרנטיבי שהחלטתי לעשות. באמצע הטיפול חשתי דקירות וגל חום עלה לראשי. ביקשתי מהמטפלת שתפסיק ולאחר מנוחה קצרה תקף אותי התקף חרדה קשה עם כאבים חזקים בלב והרגשתי שאני לפני מוות. התקשרתי לחבר הנ"ל, שיבוא לקחת אותי. הוא היה עסוק ולא הראה יותר מידי רצון לבוא, אלא אם אני רוצה ואין מי שיבוא לקחת אותי. לקחתי זאת נורא קשה בנוסף להתקף הקשה שחוויתי. הוא התקשר, לא עניתי אך לאחר כמה שעות עניתי. הסברתי לו כמה נפגעתי בייחוד לאחר שאתמול היה אצלי ואמא כמה אוהב. מה לעשות? אנא עצות. אם אני אתפשר על דברים שמציקים לי אצלו (עיסוקיו שחשובים לו נורא) נהיה יחד. אך האם אני צריכה להיות איתו? הוא לא אדם שנותן מעצמו כ"כ הרבה ואני כן. ולכן, אני נפגעת. ובקשר לשיאצו-להמשיך? אני בכל מקרה יעלהאת הנושא עם הפסיכולוג.
התחלת טיפול. אז תשתמשי בו. את מנסה לרקוד על שתי חתונות - גם טיפול וגם הפורום. רק בטיפול תוכלי להתקדם, ובודאי שלא בפורום. אין יום שאת לא משאירה כאן הודעה. את מתייצעת גם בתוך הטיפול שלך וגם כאן - את מקבלת מסרים שאינם בהכרח תואמים ואז זה סתם מבלבל יותר. תתמקדי בטיפול. תשמרי את האנרגיות בשבילו.
אני אולי כותבת כל יום פה הודעה, אך את/ה כנראה מבקרים פה כל יום, אם שמת לב, אז כנראה גם לך יש בעיות לא קלות.... אני פה כדי לקבל חוות דעת וזו זכותי. יש פה אנשים שעוזרים בניגוד אליך וזה עוזר ולא מבלבל. לידיעה!
אולי פשוט תחכי קצת, עד שדברים יתבהרו קצת. אם לא יכולה להחליט עכשיו, אז אין טעם לשבור את הראש, ואולי עוד זמן מה תוכלי לדעת יותר טוב מה את רוצה. לגבי השיאצו - אני חובבת שיאצו. אבל שוב, לדעתי העיקר היא ההרגשה שלך. זה שזה יכול להעלות רגשות, בדומה לטיפול בדיבור, זה בטוח. השאלה אם את מרגישה שזה משהו שתורם לך עכשיו, ואם הקשר שלך אם מטפלת השיאצו הוא מספיק נח. בהרבה טיפולים, המטפל הגופני נוטה לנסות לשוחח ולהבין ולתפקד גם כ"פסיכולוג" - אני חושבת שאולי כדאי לך רק להיות מודעת לשאלה אם בא לך לדבר אם השיאציסטית וכמה. כדי שזה לא יהפוך לטיפול פסיכולוגי שני, אלא משהו שהוא באמת חוויה אחרת.
אורית שלום את בסערת רגשות כעת בעקבות כל הדברים שאת מתארת. במצב כזה לא כדאי לקבל החלטות מכל סוג שהוא. אני מציע שתמתיני כמה ימים, תני לעוצמות להירגע, התייעצי בטיפול כיצד לנהוג הן לגבי החבר והן לגבי השיאצו וכך תקבלי החלטות שקולות ונכונות יותר עבורך. אני לא רואה דחיפות בלהגיע למסקנות חד משמעיות כרגע. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
