חזרה לטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני בת 35, נשואה+3. התחלתי טיפול פסיכולוגי עקב טריכוטילומניה של ביתי הקטנה בת-3. אחרי כשנה הפסקתי את הטיפול, בהסכמת המטפלת. המטפלת שלי אמרה שהתקדמתי הרבה בטיפול, אך עדין נושא התלות אצלי נשאר לא מטופל (מסתבר מהטיפול שעברתי התעללות רגשית בילדותי). בכל אופן בעיית תלישת השערות נפתרה. סיימתי את הטיפול לפני 3 חודשים. ומאז בכל זמן פנוי שיש לי אני חושבת על דברים שקרו בטיפול ומתגעגעת למטפלת. מעבר לכך מצבי טוב ואני מרגישה הקלה יחסית ללפני הטיפול. לאחרונה התקשרתי למטפלת, והיא אמרה שאכן הטיפול לא הסתיים, ושאני ארגיש חופשיה לחזור כשארצה. ביקשתי מהמטפלת שהיא תגדיר את משך הטיפול, אך היא טענה שכשיגיע הזמן לסיום הוא יגיע, ויש להשאיר את משך הטיפול פתוח, מה שעוד יותר מקשה עלי בהחלטה לחזור. אני נמצאת בקונפליקט, מצד אחד המטפלת מאוד חסרה לי, מצד שני אין לי את הכוחות לחזור ולהעלות חומרים מהילדות ומאימא שלי, בפרט שמשך הטיפול לא מוגדר. אבקש המלצתך איך להתמודד עם הקונפליקט.
אני חושבת שזה שהדלת פתוחה בפניך לחזור זה נפלא. לכן, את גם לא חייבת לעשות החלטה חפוזה. אם יש לך צורך, את יכולה לחכות, לחשוב על כך חודש חודשיים. מה שמתחשק לי להגיד לך זה לחזור, כי אני חושבת שיש איזו סימטריה בין גודל הקשיים שאנשים חווים בחיים, ומשך הזמן שהם נמשכו, לאורך שנדרש מהטיפול. קשה לטפל במשקעים כבדים, בזמן קצר. אבל כמו שאמרתי, רק את יודעת למה את זקוקה.
תודה על תגובתך. ברור לי שמשך הטיפול הוא פונקציה של הבעיות. עדיין הטיפול חייב להסתיים יום אחד, הרי לא מקובל ללוות את החיים בטיפול פסיכולוגי. אז בכל זאת מה משך הטיפול המקובל: שנה, שנתיים, שלוש? אם אני מקבילה את זה לכל טיפול אחר שעוברים בחיים, המסגרת (מספר טיפולים, מחיר , שעה, ...)ידועה וקבועה מראש. אז למה כאן לא מקובל להגדיר גם את משך הטיפול כחלק מהמסגרת? מטופלת
מטופלת שלום לפי מה שאת מתארת הייתי ממליץ לך לחזור לטיפול או לפחות לחזור כדי לברר יותר טוב האם להמשיך או להפסיק. למעשה חוץ מהעיקרון ש"יום אחד צריך להפסיק את הטיפול" אני לא רואה בדברים שלך סיבה אחת טובה להפסקתו. את מתגעגעת לטיפול והוא חסר לך. שנה זה זמן משמעותי אבל יש טיפולים שנמשכים שנים. את מספרת שעברת התעללות נפשית בילדותך וזה נושא רציני מאוד והטיפול בו איננו קצר. בעיני אין כאן התלבטות והייתי ממליץ לך להתקשר וליזום פגישה עם המטפלת. זו לא חייבת להיות התחייבות לכל החיים. לכי לכמה פגישות ותחליטי כיצד לנהוג בהמשך. בברכה ד"ר אורן קפלן