לעדי התמודדות במצבים קשים

אני מתאר לעצמי שכאשר נחתו עלייך המהלומות הקשות ראשך היה נתון כמעט כולו במתן תמיכה מירבית ליקירייך האם היו לך תחושות שאת אוהבת את השינה ושונאת את העירנות ? האם היה לך חוסר תיאבון ? האם יצאת מידי פעם לבילויים ? האם כעסת על העולם ? האם היו מצבים שהיית מרותקת למיטה בלי יכולת לזוז ?

שלום שאול, לגבי השאלה הראשונה: לא. לגבי חוסר תאבון: מעולם לא הייתה לי בעיה כזו. בילויים? כן. והרבה (זמן קצר אחרי מותם של הוריי הלכתי לחתונות(. לגבי מותה של אימא, היה לי כעס על הרופאים שטיפלו בה באיכילוב. לגבי מותו של אבא,לא אבל היו לי רגשי אשמה שלא עזרתי לו. הייתי מרותקת למיטה רק פעם אחת,לפני כחודשיים עקב מחלה ויראלית. עדי