התייעצות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/04/2004 | 16:26 | מאת: MEY

ילד בן 3 וחצי שרוצה רק על הידיים לא חשוב איפה שנמצאים איתו בבית בקניון במסעדה בטיול ואם לא על הידיים אז שישחקו איתו וישעשעו אותו אם מפסיקים לרגע לשעשע אותו או כתחלופה לא לוקחים אותו על הידיים הוא צורח האם יש לעזוב אותו לבכות? ואם כן לכמה זמן או שלהמשיך למלא את רצונותיו גם להירדם הוא נרדם על הידיים אשמח לקבל התייחסות

לקריאה נוספת והעמקה
25/04/2004 | 21:11 | מאת: Lila

עושים לו עוול. כמובן, כאשר אפשר להענות לרצון שלו, ולך מתחשק לעשות דבר מה שהוא רוצה - למה לא? זה נפלא לתת אהבה ולספק את הרצונות של הילד. אבל ילד זקוק לגבולות. לדעת שלפעמים אי אפשר, וזה שאי אפשר לא אומר שלא אוהבים אותו, רק שיש גבול. שיש גם לאנשים אחרים צרכים ומגבלות. תינוק לא מבין זאת, ילד בן שנתיים קצת יותר, ילד בן חמש עוד קצת וכו' עד הבגרות בה אנו מכירים בכך שיש לנו צרכים ורצונות ושאת חלקם בעיתות מסויימים אנשים אחרים יכולים למלא, וחלקם לא. ילד בוחן גם עד כמה הוא חזק - כמה כוחות יש לו על הסובבים אותו. לטובתו עליו לדעת שההורים חזקים ממנו! אחרת הוא עלול לחיות בחרדה. אחרת כאשר הוא יזדקק לעזרה או להנחיה יהיה לו קשה לקבל אותה. בקיצור, אין לי שום ידע מעשי איך להתמודד עם זה, רק לדעתי לא לוותר. הורים צריכים להיות גם חזקים כדי לתת לילד בסיס נפשי טוב. אגב, אני מדברת מנסיון, בתור ילדה שנתנו לה לעשות ולקבל הרבה יותר מדי...

25/04/2004 | 23:01 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מי שלום אי אפשר לתת כללים כאלה של עשה ואל תעשה להורים ללא היכרות של ממש עם המשפחה. הילד מבטא משהו דרך התנהגותו וצריך להתאים את התגובה של ההורים למצב. ברור שיש אפשרות לשים גבולות ולא להיענות אבל לא כדאי להפוך את זה לכלל נוקשה שיפגע בילד עוד יותר. יתכן שכדאי שתפנו לקבל הדרכת הורים מפסיכולוג ילדים כדי לתכנן את הדברים בצורה נכונה. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית