לד"ר ולכל מי שמבין חשוב!!!!!!!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום הלכתי לבקש עזרה לפי מה שרבים כאן כתבו לי ונתנו לי אנפרניל ותור לפסיכולוג לעוד חודשיים כתבתי לך שלא אכלתי 3 חודשים ועכשיו התחלתי ואני משמינה מכל דבר ואני מבולבלת ומפוחדת ואוכל זה הדבר היחיד שאני חושבת אליו הפחד להיות שוב שמנה במיוחד שסבלתי כל כך כדי להיות רזה אתמול ניסיתי את הכדור והיום לא רק שאני כן חושבת על אוכל אני גם אפטית לסביבה עוד סיבה לפחד כולם אומרים שאני סתם אוכלת ולא מרעב לשאול את עצמי למה ואני שואלת ושואלת ושואלת ואין לי תשובה (ראש דפוק) הפסיכולוגית שדיברה איתי כמה דקות אמרה לי למה את לא אוכלת חצי פרוסה עם הייתי יודעת למה אני לא מצליחה להפסיק שאני מתחילה החיים היו הרבה יותר טובים אני מבולבלת והתרופה מפחידה אותי אני בת 25 בריאה יש לי חברים אני לומדת ועובדת אני מרגישה שאני מתחילה להתרחק יש לי אח חולה נפש זה אומר משהו............. אני ממש מפחדת ממתינה לתשובה.
מצוקה, הפסיכיאטר שרשם לך את התרופה היה אמור להסביר לך מה היא אמורה לעשות ומהן תופעות הלוואי הנפוצות שלה. הבעיה עם תרופות היא, שתופעות הלוואי מופיעות בצמידות להתחלת הטיפול בעוד שאת ההשפעה החיובית שלהן מתחילים להרגיש רק לאחר מספר שבועות, ולכן צריך להתאזר בסבלנות ולא להפסיק ליטול אותן. אחרי 3 חודשים שבהם לא אכלת מספיק, הגוף זקוק להרבה השלמות תזונתיות. אני מציעה לך לפנות לדיאטנית, כדי שתוכלי לקבל תפריט שמתאים לך. זה לא עניין של "ראש דפוק", אלא של צורך פסיכולוגי. אם הצורך הזה היה כ"כ ברור ופשוט, הוא לא היה בא לידי ביטוי באמצעות האוכל. זו הדרך של הנפש שלך לאותת לך שמשהו לא תקין. ואכן, טיפול פסיכולוגי יכול להיות פתרון טוב.
שלום ההודעה שלך מעידה שאת באמת במצוקה ובמצבים כאלה צריך עזרה. לצערי הפורום הזה איננו מספיק ומתאים לצרכים שלך כעת. את זקוקה לאיש מקצוע אותו תוכלי לפגוש באופן קבוע ואף להגביר פגישות בעת מצוקה. כמה דקות של שיחה לא תספקנה. נסי לדבר עם הגורמים הטיפוליים כדי למצוא דרך סבירה לטיפול קבוע יציב וממושך. במקרה חרום או בעת צורך לשיחה אני מציע להתקשר למוקד ער"ן ולדבר עם המתנדב שנמצא שם, השירות פועל 24 ביממה. הדבר החשוב ביותר כעת היא תמיכה של חברים וקרובים וכל אדם אחר שיכול לעזור עד שהדברים יתייצבו וישתפרו. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
