בדידות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא יודעת איפה לתחיל אני בת 52 נשואה בפעם השניה (אלמנה מגיל צעיר) בעלי חולה סכרת ולאחרונה פרקינסון ובדיכאון אני נשואה לו 20 שנה והוא אדם מאוד טוב ושקוע כל הזמן במחלות שלו אני עדין עובדת ורב הזמן שקועה בלטפל בו אין לי שום הדגרים בחיים מלבד להיות בבית איתו כל הזמן(יצא לפנסיה מוקדמת) אומרים לי תצאי ותבלי ותעשי חיים אין לי מצפון לצאת בלעדו . בגלל מחלת הסכרת אני לא קימתי יחסי מין קרוב ל- 15 שנים ואותו זה לא מדאיג אני מרגישה שאני מתפוצצת מהחיים המונוטונים שלי עבודה בית בית עבודה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי EA
שלום הכותרת בדידות שנתת להודעתך מספרת את הסיפור כולו. השאלה המרכזית היא כיצד את שוברת את הבדידות. התמודדות עם בן משפחה חולה היא דבר מוכר וחשוב שתקבלי תמיכה וייעוץ מגורמים שזו התמחותם, הן משפחות במצב דומה והן פסיכולוג שיקומי או קליני. תצטרכי להרגיע את המצפון ולהתחיל לחיות, לפחות ברמה של חוגים, העשרה ודברים דומים שיכניסו צבע נוסף לחיים שלך. אפשר להתחיל את זה מכל מיני כיוונים אפשריים, דרך הטיפול הפסיכולוגי, דרך קבוצות או מפגשי תמיכה או דרך חוג אחד שתבחרי לעצמך ותתחילי דרכו לפלס לך דברים חדשים בחיים. העיקר שתעשי משהו שישבור את השיגרה השוחקת כיום. בברכה ד"ר אורן קפלן