פרפקציוניזם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/03/2004 | 12:59 | מאת: לירן

דר' אורן קפלן, שלום רב. בקצרה אספר את הרקע שלי: אני בת 27, נאה, לא עובדת, ללא בן זוג, מתגוררת עם הורי. הזוגיות של הורי גרועה, אמי מקבלת כדורים עקב מחלתה. בעייתי היא, השאיפה לשלמות (פרפקציוניזם). דבר המשפיע גם על בחירת בן זוג, עבודה ועוד. מה גם שאיני מאמינה כי שיחות יכולות לגרום לי להרגיש "פרפרים" עם בן זוג שאיני מרגישה זאת כלפיו מלכתחילה. אני "פוסלת" מועמדים די מהר, יש לי נטייה להערצה. בעבודה- איני אוהבת את התחום אותו למדתי, ולפיכך לא מוצאת עצמי מרוצה בתחום הנ"ל. האם ניתן לעזור לי ?

לקריאה נוספת והעמקה
19/03/2004 | 13:16 | מאת: ש.

פרפקציוניזם אכן יכול להיות תכונה מפריעה ומעכבת בחיים. לפי תאורך כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי שיוכל אולי לעזור לך לשנות דפוסי חשיבה. הטיפול לא קצר ויעילותו תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה שלך וב " כימיה" בינך לבין הפסיכולוג .

19/03/2004 | 23:53 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לירן שלום יש כל מיני דרכים להימנע מקשר ויש כל מיני סיבות לכך. מניסיוני פעמים רבות מדובר בחשש רגשי להיכנס לקשר מחייב הן בגלל החשש להיפגע והן בגלל תפיסת עולם כללית שלא מאמינה שזוגיות יכולה להחזיק לאורך זמן. נראה לי שנסיון החיים שלך שעליו כתבת בקצרה מחזק את התפיסה הזו. כעת אולי אפשר להתייחס לפרקפקציוניזם כסוג של הגנה שפשוט מונעת ממך מפגשים אמיתיים עם בני זוג פוטנציאליים. אם כולם נפסלים מראש אין חשש שתיכנסי לקשר ותפגעי ממנו. כל עוד לא תטפלי במקורות העניין יהיה לך מאוד קשה לעשות שינוי. לכן אני לא חושב שהבעיה היא בפרפקציוניזם שאת מתארת. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית