הטבה לילית + הסתגרות ובכי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, יש לי שתי שאלות: 1. בעלי נסע לחו"ל למטרת עבודה למשך חצי שנה, מאז עברו 6 שבועות. יש לציין כי הוא אב ובעל נפלא והקשר בינו לבין הבנות היה חיובי מאוד. בלילה הראשון בו עזב, בתי בת ה-8 (שגמולה לחלוטין בלי אף פספוס), הרטיבה במיטה בלילה. כמובן שקשרתי את הענין למצב, היות והיא לקחה את זה קשה מאוד ובכתה במשך כמה שעות. מאז היא הרטיבה 3 פעמים נוספות ואתמול בלילה פעמיים. כלפי חוץ, נראה כי ה-3 ימים הראשונים עברו לה קשה מאוד, היא בכתב במהלך השיעור, ספרה שהיא מאוד מתגעגעת ושהיא לא יודעת איך להתגבר על זה ולאחר שדאגתי להעסיק אותה יותר בדברים שהיא אוהבת, נראה על פניו שהיא "יצאה מזה". מה ניתן לעשות? האם כדאי לפנות ליעוץ פסיכולוגי או לנסות קודם למנוע שתיה משעה 18:00 בערב? 2. יש לי בת נוספת בת 3, היא לקחה את הפרידה באופן קשה הרבה יותר ממה שחשבנו. ביום בו בעלי נסע, הוא הסביר לה שבערב הוא צריך לנסוע ובילה בחיק המשפחה משך כל היום, היא נדבקה אליו כל היום וכשהגיע הרגע להיפרד היא לא היתה מוכנה שיתקרב אליה, יחבק אותה, ינשק אותה או כל דבר אחר וביקשה ממנו ללכת. בשלושת השבועות הראשונים היא היתה פשוט ילדה אחרת, מאוד מסוגרת בתוך עצמה, מאוד עצובה ולא חייכנית כמו שהיא בדרך כלל ואף היא חזרה להרטיב בגן (אך הדבר היה קורה לעתים גם כשבעלי היה פה). יש לציין שבעלי מתקשר בכל ערב לדבר אתן, הבת הגדולה מדברת אתו יום יום והבת הקטנה רק בשבוע האחרון נראית קצת יותר טוב, משחקת, שמחה (פרט לרגעים מסוימים), ואף הסכימה לדבר אתו בטלפון ואמרה לו שהיא אוהבת אותו מאוד מאוד ומתגעגעת. לפני שבעלי נסע היא היתה הולכת לישון בשעה 20:00 ונרדמת לאחר כ-20 דקות, מאז קשה לה מאוד להירדם, ולוקח לה לפעמים כמעט שעתיים, שבמשך שעתיים אלה היא בוכה או מבקשת לשתות, לקרוא סיפור או כל דבר אחר. מה ניתן לעשות? אודה לך על תשובותיך.
ל.ג. שלום מובן שהנסיעה של בעלך השפיעה על הילדים והם מגיבים באופן די טבעי. לא הייתי עושה שום דבר ברמה הפסיכולוגית כעת, פשוט לתת להם תשומת לב רבה וחיבוק אוהב ולתת לזמן לעשות את שלו. הקשר היומיומי באמת חשוב ויש לקוות שתוך זמן קצר תהיה הסתגלות טובה יותר למצב. זו תקופה שחשוב לנסות ולגייס את הסביבה הקרובה להיות יותר עם הבנות, לדבר יותר, להיות ביחד עד כמה שניתן. לגבי ההרטבה, הורדת שתיה לפני השינה בוודאי עשויה לעזור, אין צורך בהתערבות פסיכולוגית כעת. במידה וזה מחמיר אפשר לנסות להעיר פעם אחת בלילה כדי ללכת לשירותים. יש לחכות לדעתי לפחות עוד כמה שבועות ורק אז להעריך מחדש את המצב, רוב הסיכויים שהדברים יראו הרבה יותר טוב. בברכה ד"ר אורן קפלן