ילד במצוקה

שלום רב, בני כמעט בן 5. ילד מאוד רגיש, חם ויודע להביע רגשות. אני ובעלי לשעבר התגרשנו כשהוא היה בערך בן שנתיים וחצי. הוא היה ילד שקט, קשוב, עוזר כשמבקשים ממנו לעזור (איסוף צעצועים למשל) ודי רגיל בעצם. בשנה האחרונה הוא מאוד השתנה. הוא צועק המון, מרביץ בכל הזדמנות לילדים בגן, נוטה לבכות מכל דבר. למשל אם אני מבקשת ממנו לסדר את החדר שלו הוא נשכב על הרצפה ובוכה, אם אני מבקשת להתלבש בבוקר הוא אומר שאין לו כח ושוב נשכב ובוכה. בקיצור, כל מה שלא בא לו לעשות מתבטא בתגובת בכי. לטענת הגננת, ואני גם רואה את זה, יש לו בעיה של קשב וריכוז. הוא לא ממש אוהב להקשיב לסיפור, לצייר או לעבוד בקבוצות. כשיושבים איתו אחד על אחד הוא יכול לשבת משהו כמו 15-20 דק' ואח"כ הוא מתייאש. הוא מאוד אוהב לשחק במחשב אבל גם כשהוא יושב על הכסא הוא לא נינוח... תמיד זז. היינו איתו אצל נוירולוג ילדים והוא איבחן קושי בריכוז אבל לא כזה שמצריך טיפול תרופתי (אנחנו נגד ריטאלין). הוא אמר שנחזור אחרי תחילת כתה א'. בקיצור, יש כל מיני דברים מסביב שגרמו לילד להיות קשה... מצד אחד עדין ורגיש ומצד שני צעקן ושובב. אנחנו חושבים שאולי עכשיו הוא מבטא את הקושי שנובע מפירוק התא המשפחתי, למרות שאביו מעורב מאוד בחייו ומעניק לו המון גם רגשית וגם חומרית. אנחנו מרגישים שהוא במצוקה ולא יודעים איך לעזור. אולי תוכל להסביר מה עובר על הילד ואיך אפשר לטפל ולא בתרופות? (אם זה חשוב, יש לנו בת גדולה יותר - 7 וחצי, והיא ילדה רגילה ושמחה). תודה מראש, רומי.

רומי שלום בעיית קשב איננה תמיד הפרעת קשב. כאשר ישנה מצוקה נפשית המערכת הראשונה שנפגעת היא מערכת הקשב ולכן צריך לעשות הבחנה ברורה בין בעיות קשב שנובעות מהפרעת קשב למצבים שישנה מצוקה ובאופן משני נפגע הקשב. לפי מה שאת מתארת הבן שלך נמצא במצוקה וצריך לעזור לו ברמה הפסיכולוגית ואכן אין צורך בתרופות לצורך כך. אני ממליץ שתפני לפסיכולוג ילדים, קודם כל כדי לקבל הדרכת הורים כיצד לנהוג ובהמשך אם יהיה צורך למפגשים בין הילד לפסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן

שוב שלום, ראשית, אני מודה על תגובתך המהירה. רציתי רק שאלה קטנה. כתבת שבעיית קשב איננה תמיד הפרעת קשב, מה ההבדל? תודה, רומי.