חוסר אופטימיות מוגזם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/03/2004 | 12:09 | מאת: רונית

שלום הנני בת 33 נשואה +2. יש לי בעיה רצינית. אני חסרת אופטימיות בצורה מוגזמת בד"כ רק במה שקשור לבריאותי. חס וחלילה אם מוצאים לי משהו אני קודם כל חושבת על הגרוע מכל וכבר מציירת לי תסריטים גרועים. לדוגמא: ב-US רגיל שביצעתי הרופאה גילתה המנגיומה בכבד ואמרה לי מפורשות שזה כנראה כלום אך ליתר בטחון צריך לבצע מיפוי בכבד. אני נכנסתי לחרדות כבר הייתי בטוחה שזה גידול והיא פשוט לא ראתה טוב ב-US ועד שהתשובה של המיפוי הגיעה כבר הייתי על סף התמוטטות כמעט ולא אכלתי, לא ישנתי בקיצור כמעט ולא תפקדתי. כאילו שאני פוחדת לחשוב טוב שחלילה אני לא "אתאכזב" , אני לא יודעת איך לצאת ממצב כזה. אני עוד צעירה ואני מקווה להיות בריאה אבל אין לדעת עם מה אצטרך להתמודד בעתיד ואני מרגישה שפשוט אין לי כוחות להתמודד עם כלום בגלל חוסר האופטימיות שבי. מה לדעתך אני צריכה לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה
17/03/2004 | 00:24 | מאת: ד"ר אורן קפלן

רונית שלום האם יש במשפחה המצומצמת או הרחבה מחלות? האם ניתן לזהות מתי התחילה התופעה ומתי חלה החרפה? בעיקרון מדובר על בעיה ששייכת לעולם החרדה. יש אפשרות לטפל בענין הן בצורה פסיכולוגית, בעיקר בשיטות קוגניטיביות וגם ב EMDR והיפנוזה (ראי מאמר מצורף על חרדה ובתוכו גם פירוט על שיטות הטיפול השונות). כמו כן יש אפשרות לטפל תרופתית ובד"כ זה מביא להקלה משמעותית. הדברים אינם קורים ללא סיבה ואת מגיבה בדרך כלשהי לדברים שקורים לך. כדאי לנסות ולאתר את הסיבות לתופעה ואז יהיה קל יותר לטפל בזה. בברכה ד"ר אורן קפלן http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית