רגשות אשמה

ילדתי לפני שבועיים תינוקת מתוקה. היא בת שלישית. יש לי שתי בנות, הגדולה בת שש וחצי והאמצעית בת חמש. הן מאוד שמחות ומתלהבות מהתינוקת אבל כמובן שיש גם קנאה. בתי בת החמש אמרה לי היום "את כל הזמן עם התינוקת, פעם היית איתנו כל הזמן" ובתי הגדולה אמרה שאני כל הזמן כועסת עליה. אני ניקרעת!! אני מרגישה רגשות אשמה כלפי הגדולות (בעיקר כלפי האמצעית שנילקח ממנה המקום של הקטנה). מה לעשות? איך לשלב בין האהבה והטיפול בתינוקת לבין הגדולות? איך להתגבר על רגשות האשמה? מה להגיד לבנותי כשהן אומרות מה שאמרו לי היום? תודה

מנסיון אישי שלי קנאה תמיד תהיה אבל היא קצת דועכת במשך הזמן מה שכן צריך כל הזמן לדבר ולהסביר להם שכרגע היא תינוקת והיא צריכה יותר טיפול ובמשך הזמן זה יעבור תנסי לשתף אותם בטיפול תנצלי את הזמן שהקטנה עדין לא צריכה הרבה תשומת לב וכשהיא ישנה תנסי להיות עם הגדולות יותר במיוחד האמצעית משום מה שמתי לב שילדי הסנדביץ יותר קשה לרצות אותם עד היום שבתיי כבר בת שנתיים ושני הגדולים עוזרים לי קצת יש איזה שהיא קנאה עם האמצעי לא אשקר ואגיד לך שהכל ורוד אבל אנחנו משתדלים לרצות אותם זה קשה ישנם ימים שאני מתעוררת עם רגשי אשמה גם שכעסתי עליהם יותר מידי מה שקורה זה שהקטנה גדלה היא יותר מענינת ואנחנו מתלהבים יותר וזה יוצר יותר בעיה לכן נצלי את זה שהיא עדין תינוקת בי

שלום אימא, בנוסף למה שאימא ל3- אמרה לך, נסי לטפח עם כל אחת מהבנות תחביב שהוא רק שלה. עדי

שלום מה שקורה לך טבעי לחלוטין ולצערי זו המציאות. אפשר פה ושם לנסות לבקש ממישהו לשמור על התינוקת הצעירה לכמה זמן כדי שתוכלי להיות יותר עם הבנות, אבל בסך הכל כעת זו תקופה בה התינוקת זקוקה לך יותר מכולם. רגשי האשמה מובנים עקב התגובות שנותנות הבנות. חשוב לקבל את מה שהן אומרות ולהרגיע אותן שאת עדיין אוהבת אותן ושזה בוודאי קשה להן כעת, אבל תוכלי לומר גם לעצמך וגם להן שמדובר בתקופה מוגבלת ושלאט לאט הדבר יחזרו בבית למסלולם ושיווי המשקל בין הילדים יסתדר בצורה כלשהי מחדש. אני יכול להבטיח לך שכך גם יקרה במוקדם או במאוחר, בינתיים נסי להפיק את המיטב מהתקופה הנוכחית של חופשת הלידה. אל תשכחי שעברו רק שבועיים מאז הלידה וזה זמן קצר מאוד. תני לעצמך את הקרדיט שהדברים יסתדרו בהמשך וכך תוכלי להנות מילדיך בלי רגשות האשמה שבאמת לא מוסיפים כעת דבר לאיש. בברכה ד"ר אורן קפלן