מחלת הנשיקה

שלום רב ד"ר!!! יש לי שאלה אליך ואני מקווה שתוכל לעזור לי. לפני שנתיים וחצי חליתי במחלת הנשיקה ומאז אני חי כאליו לא חי, אני נמצא בחרדות. אני בטוח ששמעת על זה לא מעט. ניסיתי 5 סוגי כדורים (ציפרמיל, סרוקסט, ציפרלקס, רמרון, אפקסור) ואף אחד מהם לא עזר בכלל. ביקרתי אצל פסיכיאטרים והייתי בטיפול פסיכולוגי כשנה וחצי לערך וממש ללא הועיל. אל הפסיכולוגית האחרונה הגעתי דרך ההמלצה שלך והיא מקסימה וממש אופטימית. הפסקתי אצלה את הטיפול מאחר וראיתי כי מבחינתי אין כל התקדמות. חברה שלי היא אחות בבית חולים וכעת בין השאר היא לומדת השלמה למוסמכות ויש לה מרצה פסיכיאטר ותיק אשר העביר להם הרצאה בנושא חרדות ולאחר השיעור היא שאלה אותו אודות התופעה והוא אמר לה שקשה ממש להגדיר את זה כחרדה את מה שעובר על האנשים אשר חוו את מחלת הנשיקה וחשים את הסממנים של הסחרחורות וההתנתקות מהמציאות, אלא זה פשוט תאים במוח שמשחררים ומייצרים את התחושות הקשות והמעיקות האלה ושזה לוקח לפעמים חודשים ואפילו שנים עד שזה חולף מעצמו. בנתיים, לטענתו, יש לתמוך בי ולהבין אותי כי כלפי חוץ זה לא נראה ואפילו נראה כאילו אני מתפקד ממש רגיל ושאין לי כלום וחוץ מזה אף כדור לא עוזר מאלה שלקחתי (חבל שלא ידעתי את זה קודם) חוץ מכדורי הרגעה שהם הדבר היחיד שהוא ממליץ לקחת ברגעים לא נעימים. שאלתי אליך היא: מה אתה יכול לספר לי מנסיון שלך על מה שאני חווה, והאם זה יעבור? הפסיכיאטר טוען שאין ממש טיפול לזה ושזה חולף מעצמו. אתה יכול לאשר לי את זה או להוסיף בבקשה... אני ממש סובל ולא יודע מה לעשות עם הבעיה הזאת. למרות כל המצב סיימתי תואר ראשון בהנדסת תוכנה וכעת אני עובד באמדוקס ועומד להתחתן ביוני בע"ה אבל הקשר ביני לבין המציאות לא ממש תואם. תודה מראש, אורן

אורן שלום לפי מה שאתה מתאר אין פתרון רפואי למחלה. יש אפשרות להיעזר בטיפול נוגד חרדה ודיכאון וכן בטיפול פסיכולוגי. אם מדובר בתהליך ממושך צריך להתארגן בהתאם. כאשר יש בעיה כרונית שסיומה אינו ידוע מראש צריך להכין כוחות נפשיים, לקבל את המצב, להישאר כמובן אופטימי, לשפר את מערכת החיסון, לנסות להמשיך ביום יום עד כמה שניתן. מחקרים על מידת האושר אצל אנשים שזכו בפיס, שלא קרה להם כלום ושלקו במחלה כרונית גילו שכעבור מספר חודשים רמת האושר היתה בינונית ודומה אצל כולם. חלק מהעניין זה לקבל את המצב כי הסיבה העיקרית למצוקה היא מאבק בלתי מתפשר שזו המציאות הנוכחית. יש לפניך אתגרים ואירועים משמעותיים מאוד בחיים ואתה צריך להתארגן בצורה שונה כנראה מהאופן בו קיבלת את מה שקורה לך עד היום. עליך לעבור מפאזה של אירוע קריטי וחם לפאזה של אירוע מתמשך ומטריד בעוצמה בינונית נמוכה. בשורה התחתונה נקווה שהמצב ישתפר בעתיד ובינתיים צריך ללמוד איתו. בברכה ד"ר אורן קפלן

זאת אומרת, עפ"י מה שהבנתי ממך, שאני צריך ללמוד לחיות עם המצב, כי אין סיכוי שהמצב יחלוף ואני אהיה לאדם מאושר כפי שברצוני להיות? כי אני לא מבין איך אפשר להתרגל למצב בו הקשר בינך לבין המציאות זר בהחלט. אתה הכרת אנשים עם מצב דומה לשלי אשר נרפאו או לא נרפאו מזה? מה אני אמור לעשות מעכשיו? להתרגל לעובדה שאני לא בן אדם יותר? להתפשר? אני מסכים איתך שבמאבק הוא הקשה והמתיש ושתמיד תוצאותיו דומות, אבל אני בטוח שיש דרך ושאפשר בכל זאת לעבור את זה. בברכה ותודה מראש, אורן.