לרוית ניסן-בכי

לרוית ניסן, תודה שהגבת לבעייתי ואכן לא דברתי על בני וזאת מרוב מצוקתי שאני לא יודעת באמת מאיפה היא מתחילה. בני הוא פשוט ילד מקסים, הוא חברותי , פתוח חם ואוהב. בדרך כלל הוא תופס את המקום של הילד הטוב, הוא לא אוהב שאני כועסת ומנסה לפעמים לרצות אותי כשהוא רואה איך אחותו מתנהגת. לפעמים אני חושבת שאולי היא מקנא לו בגלל שהוא מאד חברותי והיא קצת סנובית. יש לה את הקטעים של להיות החברה של הילדה הכי יפה, היא לא תתחבר לילדה לא יפה , כמה שאני מסבירה ומדברת בענין זה לא עוזר. כשהם היו בני 9 חודשים בערך הבן היה נורא בכיין וצרחן. הוא טופל אצל פיזיוטרפיסטית ובהמשך בגיל שנתיים וחצי אצל קלינאית תקשורת כי הוא התחיל לגמגם . הוא עבר אבחונים ונאמר כי הוא ברמה מעל לגילו. כשהוא התחיל לצרוח אני הייתי צורחת אחריו וגיליתי שאני עושה זאת לעיתים תכופות. חששתי שמה אני נכנסת למן פלונטר עם עצמי והחלטתי ללכת ליעוץ במכון אדלר בקורס להורים. שמה מייעצים לא לצעוק להיות רגועים, לדבר בנועם ובגובה העיניים. זה מה שעשיתי עם מאי, ונראה לי שאני לא יכולה לחזור בי מההרגל הזה . היום היא מדברת איתי בצורה נורא חופשית ואומרת כל מה שהיא רוצה ואפילו מזכירה לי באיזה נושאים מותר לה להחליט. הבכי שלה הוא בערך פעמים בחודש וזה מספיק לכל החודש. חשבתי ללכת להתייעצות אך בעלי חושב שזה לא נחוץ כי לכולנו יש ימים פחות טובים וממוצע שכזה לא מצריך יעוץ. מה את חושבת? שקד

לשקד שלום. תודה על תשובתך המפורטת. נשמע כי באמת נוצר פיצול בין בנך לביתך- כאשר הוא בתפקיד הטוב והיא בתפקיד הילדה ה"רעה". זה קורה לפעמים עם תאומים ועם אחים בכלל, וחשוב לתת על כך את הדעת. כל אחד זכאי למגוון של רגשות- החל מרגשות כעס וכלה ברגשות אהבה. למרות מה שבעלך אומר לך- נשמע לי כי הקושי הינו מעבר לכמה ימים רעים. הקושי כבר מקרין על הקשר ביניכן- וחבל שכך. אני כן ממליצה על טיפול- במטרה להבין את המלכודת הרגשית שבה אתם נמצאים, לשחרר אתכם מן המעגל הסגור הזה ולנסות ולהזרים קצת יותר הנאה ליחסים. חבל שתוותרו על האפשרות הזאת. אשמח לכוון אותך לאיש מקצוע באזור מגורייך- אם תרצי. בברכה. רוית.

רוית שלום, אכן אשמח כי יהיה לי בשרוול איזה שם שאליו אפשר לפנות. אני תקווה שלא ניפול לעוד יום כזה , אבל מי יודע... תודה רבה. שקד