דחוף

בני בן ה 5 ניראה מפותח לגילו לפני כחודש בעת ששיחק איתי בחצר נעלם לי ל10 דקות היה בחרדה איומה. מאז הוא לא מוכן להיות לבד בימי הולדת בחוגים חברתיים בגןכההורים צריכים לשבת מאחורי הילדים תמיד הוא מסתכל לאחור שמה אני יעלם ואף פעם לא מתרכז עושה פרצופים של סובל ודרך אגב משהו חדש צץ במוחו כל בוקר הוא רוצה לקחת משהו מהבית היום למשל דובי בטענה שיהיה איתו מישהו מוכר מה עלי לעשות ואך עלי לנהוג?

שלום, לדעתי, כדאי להתייעץ עם הגננת ולשמוע את חוות דעתה. עדי

שלום לך! אני לא כל כך מבינה הבעיה ומה הדחיפות. כל ילד עובר שלבים שונים בהתפתחות שלו לדעתי את מאוד מגזימה בתגובה שלך. אז כן- יש שלבים שבו הילדים שלנו מרגישים יותר קשורים, אפילו מפוחדים ורוצים את הקירבה שלנו. ואם הילד שלך מציע פתרון מאוד יפה שבאמצעותו הוא יכול להתגבר על הבעיה הזאת - אני לא מבינה למה את רואה את זה בתור רעיון חדש שצץ לו בראש. אל תעשי מזה עניין- תני לו לקחת איזה חפץ שהוא רוצה, זה בסה"כ הדרך שלו להתמודד עם פחדים רגילים שכל הילדים עוברים. בהצלחה.

שלום יתכן שהתקופה כעת רגישה יותר, עם או בלי קשר למה שקרה לפני חודש. הייתי מנסה לעקוב אחר מה שקורה במשך כמה ימים, אפילו לנהל יומן קטן ולציין בו את האירועים החריגים ומה התרחש לפניהם וכיצד הוא ואתם הגבתם. כך תוכלי לראות בצורה יותר אובייקטיבית ולאורך זמן האם הענין באמת חריג ודורש התייחסות מיוחדת. הרעיון לשוחח עם הגננת הוא טוב ובעיקרון אפשר תמיד לבקש גם שיחה עם פסיכולוג הגן מטעם העיריה. במידה ואתם מרגישים שמצב הלחץ נמשך ואיננו תואם לשינויים התפתחותיים שקורים עם הגיל ניתן לפנות לפסיכולוג ילדים לקבל הדרכת הורים. בברכה ד"ר אורן קפלן