the casualties of the Greatness

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/02/2004 | 20:38 | מאת: אישתו של...

זקוקה לתמיכה דחופה מצד איש מקצוע בעל שאר רוח ולא קונבנציונלי... היכול להבין ולהנחות, לתמוך ולסייע למי שנשואה ליוצר מוכשר, גדול מהחיים, שאולי יטביע יום אחד חותם בל מחה בהסטוריה האנושית ואולי לא. ובינתיים - כמו יוצרים גדולים אחרים שהיו - הוא רדוף, הוא בוער, הוא מחולל ומשפיע, הוא ידוע אבל לא די, הוא תובע, הוא יודע, הוא מעל ושואף למעבר......הוא זקוק, הוא תלוי, מתוסכל, מתפרץ - אבל אין ספק שהוא יוצר גדול....בעל חיי משפחה הרוסים. מה עושים???

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2004 | 20:50 | מאת: מור

היי אישתו. אני חושבת שזה יהיה מאוד מאוד פשטני לענות לך על סמך מה שכתבת. אין ספק שאת מאוד טעונה וזקוקה למקום שיוכל להכיל את כל העוצמות שיש בך,אבל שוב אין מספיק מידע בהודעה שלך ומכיוון שאני מאמינה שפתרון או עצה היא דבר שצריך להיות מותאם " על פי " לבעל הבעיה,זה יהיה חטא לתת כאן עצות. אחד מהעקרונות שלי כמטפלת הוא לא ליפול למלכודת של עצה מהירה. לכל דבר יש את השלבים שלו וכך גם להכרות ומתן עצות. אני לא מאמינה באינסטנט. כדאי לך לשקול יעוץ. הרבה בהצלחה, מור.

05/02/2004 | 20:52 | מאת: מור

אני מאמינה שפתרון או עצה היא דבר שצריך להיות מותאם "על פי מידה" לבעל הבעיה.....

05/02/2004 | 23:25 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אישתו שלום נשמע שיש כאן קונפליקט רב בין הכישרון העצום לבין מנגנונים של הרס עצמי והרס הסביבה הקרובה. יש כאן שאלות מאוד אישיות כלפיך על הסיבות שהביאו אותך להישאר בקשר הזה עם כל הקושי שיש בו. אין ספק שהכישרון של בעלך מקרין משהו גם עליך ואולי זה מה שמחזיק אותך. אני בספק אם הוא יסכים לפנות איתך לטיפול זוגי, אבל זה ערוץ מומלץ כאפשרות ראשונה. במידה ולא הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול כדי שתדעי יותר טוב מה את רוצה מהקשר הזה ומה את יכולה לעשות בנוגע אליו. לגבי בעלך, השאלה האם הוא באמת מוכן לפנות לטיפול, וגם אם הוא מוכן, האם בכוונתו לטפל בדברים שמטרידים אותך או למעשה בעניינים שלו שלא בהכרח ישפרו את הקשר ביניכם. יש לי הרגשה שאת צריכה יותר מקום לעצמך ולרצונותיך, משהו שלא קיבלת מן הסתם הרבה בתוך הקשר הזה, ולכן המלצתי האישית לך היא לפנות לטיפול. בעלך יעשה מה שהוא חושב לנכון, כפי שהוא עושה כנראה בדרך כלל. בברכה ד"ר אורן קפלן

06/02/2004 | 20:20 | מאת: אשתו של...

אורן שלום, הבחנתך דקה וחדה, תודה. אכן כשרונו רב ובהחלט בהשראתו ובעידוד פרח גם כישרוני. במשך שנים חגתי סביב הציר שלו, חיינו מונעים בכוח האדיר של הדרייב הפנימי שלו, מועשרים מתוכן שנבע מתוכו. במשך שנים חיינו כמתוך שטיפת מוח דתית - לא מעיזים לערער על האקסיומה הבסיסית עליה הושתתו חיינו האומרת ש"הוא" שווה יותר, ש"הוא" תמיד צודק, שמצבי הרוח שלו הם באחריותנו, שהצרכים שלו חשובים משלנו, שמותר לו בשם האמת האובייקטיבית, הראייה החודרנית שלו והאדרת חוסר הזיוף והשקר בחיים לחדור לנו אל מתחת לעור, לתקשר ישר אל תת המודע שלנו ולתבוע מאיתנו לקחת אחריות ולהודות על מה שמצא שם, לא להותיר לנו פיסה של פרטיות פסיכולוגית. אכן, ניסיתי להביאו לייעוץ פסיכולוגי, פעמיים. בראשון - הודיע לי שהפסיכולוגית שופטת אותו לפי אמות מידה קונבנציונאליות בנאליות ומנסה להכניס אותו למסגרת של "דמות הבעל" או "מודל הזוגיות" השבלוני, ושזה לא ילך איתו. שנינו הסכמנו באותו הזמן שאכן, דרושה גישה שונה, של אדם היכול להבין מהו יוצר. בינתיים התחלתי כמו להתעורר משטיפת המוח...ותהיתי ביני לבין עצמי : הזהו שיגעון, פסיכוזה,הפרעה אישיותית - או אכן גדלות אמיתית. קראתי הרבה והסתבר לי שנשותיהם הנשכחות של גדולים רבים שהוכרו - ציירים, פילוסופים, סופרים, אמנים, מנהיגים - נעו בין שיגעון לגיהנום... בטיפול השני הלכנו כברת דרך כל עוד המטפל נראה כתומך בו, הביע הזדהות, העניק משוב חיובי. אולם מרגע שהסתבר לו ששיקום יחסינו דורש גם "ממנו" להשתנות...עד כאן. הוא בסדר. הוא לא ישתנה - יתהפך העולם. ואני מאמינה שהעולם אכן יתהפך או שהוא יישבר - כי הכוחות בהם מדובר כאן אדירים. מה אני רוצה? לפני אדון עולם גם אבות ישורון אדם ואני מה שהיני לעצמי לא להיסטוירה ולא לדורות הבאים לא לנצח ולא לתהילת עולמים רק לשושנת חיי האחת והיחידה החוסה כה שבירה בפעמון הזכוכית של חלומותי ושל תקוותי וטוב לי כך רק לחיות את חיי כעת. ...עם קצת עזרה...??

06/02/2004 | 22:27 | מאת: ציור

אם את מעוניינת יש לי שם של מטפל מדהים ולא קונבנציונלי עבורך /ם צרי קשר ל: או שהוא יפנה למישהו אחר [email protected]

07/02/2004 | 03:32 | מאת: אשתו של...

אני מעוניינת - שלחתי אליך מייל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית