שבוע קשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/01/2004 | 22:39 | מאת: חביבה

עבר עליי שבוע כל כך קשה. בגדתי בחבר שלי ואני שונאת את עצמי על זה. ונגמרו לי הכדורים ואני לא בטיפול עדיין. אז אני לא לוקחת את הכדורים שאני צריכה לקחת כי אין לי את המירשם וגם כסף אין לי. (המרשם אצל אבא של אחיות שלי... ואני לא מתקרבת הביתה יותר לעולם!) שתיתי אתמול שני רדבול וכמה לגימות גדולות של וודקה ועישנתי כמה סיגריות שיכלתי לפני שנפלתי והתעלפתי לכמה שניות. אחר כך הקאתי את הנשמה. אבל אני עדיין מרגישה לא טוב. מתפוצץ לי המוח! אני רוצה שהכל כבר ייגמר. רוצה, כל כך רוצה להיות כבר מאושרת. אין לי יותר כוח. זהו. אני הולכת.

לקריאה נוספת והעמקה
20/01/2004 | 23:28 | מאת: נטלי

היי חביבה באמת נשמע קשה השבוע שלך אבל לא נותר לי להגיד לך הרבה חוץ מלהחזיק מעמד עד שמצבך ישתפר. בנאלי יישמע לך שהייתי שם ועדיין נמצאת מדי פעם במצב שהכל נראה אבוד אבל בסופו של דבר מצליחה להתאושש. את חייבת להיות בטיפול. את יכולה לגשת לתחנה לבריאות הנפש. שם הטיפול ניתן בחינם. יש לך אולי קרובי משפחה או חברים שיכולים לעזור לך? ניסית לחפש עבודה? כדאי להתכתב בפורום אחר בנוסף כפי שכתבו לך כאן מקודם - פורום יותר פעיל. חוץ מזה ראיתי כאן בשבוע שבועיים אחרונים שמישהי כתבה לך כאן הודעה שהיא נמצאת במתב דומה לשלך ושהיא תשמח לדבר איתך. תחפשי את ההודעה. תחזיקי מעמד ואת חייבתלהמשי עם הכדורים ולהיכנס לטיפול בהקדם. תרגישי טוב

21/01/2004 | 22:44 | מאת: ד"ר אורן קפלן

חביבה שלום כדאי שתפני לטיפול ותאפשרי למישהו גם לשמור עליך בצורה מקצועית. נשמע לי שאת לא ממש עושה את זה טוב בתקופה הנוכחית. בברכה ד"ר אורן קפלן

22/01/2004 | 10:23 | מאת: עדי

בס"ד חביבה שלום את נמצאת במשבר עמוק. מכאן את יכולה לעלות רק למעלה, איך תעשי זאת? את תצליחי ותתמודדי עם הכל בכוחות עצמך את יכולה לעשות את זה. עברת הרבה משברים בחיים אני מתאר לעצמי. תעברי גם את זה. הבגידה שלך הייתה ביטוי של בריחה ביטוי של חיפוש עצמי, היא לא לשם הבגידה . הבגידה שלך היא בדיוק כמו הכדורים, השתייה, העישון. אל תישארי לבד. למה התנתקת מהמשפחה? חייבים מישהו להישען עליו. אם לפחות הייתה המשפחה לא היית מחפשת בחוץ אמצעים למינהם שדרכם את בורחת מהקושי. חביבה אני יודע שקשה לך מאד, אני מבין ללבך עד כמה שאני יכול. אבל דעי לך שאסור להתייאש כלל וכלל לא משנה מה המצב. אמרו רבותינו ז"ל: ואפילו חרב פיפיות מונת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים. תעשי מצידך את כל ההשתדלויות שאת יכולה ואלוקים יעזור לך מלמעלה. רק אל תברחי, מה שהיה היה את רק יכולה ללמוד מזה מה לא לעשות , מאחורייך יש קיר גבוה, את יכולה רק ללכת קדימה חביבה וזה מה שתעשי. זכרי מה שאני אומר לך ותראי איך תהיי מאושרת. שיהיה לך רק טוב, עדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית