מחלה סופנית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום , בעלי חולה במחלה סופנית אי אל אס. מונשם כל היום אינו מזיז מלבד עניים דבר . אוכל דרך פג. התקשורת עימו הינה ע"י מיצמוץ עניים והקראת הא ב. השאלה כיצד להתיחס כאשר לאחר הכתבה מאומצת של טקסטיים שלמים אומר בעלי כי אניט ערורה או כל הערה מעליבה ופוגעת אחרת. האם נכון לעשות"ברוגז" או שיש להבינו ולהמשיך הלאה. כאשר ניסיתי לעלות את הנושא לאחר יים בפעמים קודמות פשוט התעלם הנ"ל ולא התנצל. השאלה האם בשל מצבו הנורא יש להתעלם ולהמשיך הלאה ולסלוח.
דור, תצטרכי לסלוח לו. יש פורום שנקרא : "מדברים עם רונן פורת" ב-YNET שווה לקרוא! הייתי גם מגייסת תמיכה מחברים, או שכנים או אפילו המשפחה שלך ושלו. זו דעתי לפחות. עדי
שלום למרות שזה קשה מאוד אני חושבת שיש לסלוח. בעלך לא במצב של ללמוד דברים או להתחנך, במצבו אין פלא שיש בו מרירות רבה וטיבעי שהיא תצא על האדם הקרוב ביותר שהוא גם האדם שעוזר לו בשעות הקשות. ומה איתך? לדעתי את זקוקה לתמיכה מקצועית או אחרת שתחזק את רוחך ואת היכולת שלך להתמודד עם המצב הקשה היי חזקה א.מ.
דור שלום אני מציע שתפני לקבל ייעוץ מפסיכולוג או עובד סוציאלי במחלקה בו בעלך מאושפז. זה מצב מאוד קשה והעלבון בוודאי לא מוסיף לך טוב. עם זאת, בהחלט יתכן שזה קשור למצבו הקשה של בעלך. צריך להבין מה היה הרקע הקודם ביניכם וכיצד את מבינה את הדברים. התשובה לשאלתך מורכבת וכדאי שתקבלי תמיכה וייעוץ שמתאימים למצב הנוכחי. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
