התקפי זעם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בני בן 6 וחצי עבר לפני כחודשיים ניתוח במעיים וכנראה שכל הזעם שלו נובע מזה. הוא מפיל וזורק חפצים, נותן מכות לאחיו, זועם זועף ובוכה על כל דבר קטן. כשהוא היה קטן עד גיל 3.5 היה דופק את ראשו בריצפה כשהיה זועם וזה חלף לו עכשיו שוב מתחיל להכות את ראשו על חפץ ואני כאילו לא מתייחסת והוא מפסיק. אני יודעת שהוא צריך לדבר עם פסיכולוג, לפסיכולוגים יש תור ארוך וצריך "המתנה", נרשמתי אך בינתיים הוא סובל ואני סובלת ואיני יכולה יותר להשתלט ברוגע, גם אני בוכה איתו על מעשיו. ניסיתי לדבר איתו על הניתוח ולומר לו שהוא לא חוזר יותר לבי"ח אבל זה לא עוזר לנו. האם ביניתיים יש לך עצה איך להגבר על התקפי הזעם עד שיהיה לי תור בעוד חודשיים או שלוש? מהמיואשת מאד רונית
רונית שלום תור ההמתנה אינו קיים בכל מקום והמצב נשמע מספיק דחוף כדי לקבל עזרה מיידית. יש אפשרות למשל לפנות לפסיכולוג שעובד בבית החולים בו נעשה הניתוח או לפנות למרפאה ולבקש תור דחוף. העניין לדעתי אינו בהכרח שפסיכולוג יפגוש את בנך אלא שאתם ההורים תקבלו הדרכה מתאימה ע"י פסיכולוג ילדים וזה יכול להיעשות גם באופן מיידי למספר פגישות. אני מבין שפניתם לטיפול ציבורי, יתכן שאת הייעוץ לכם כדאי שתעשו מיידית ובאופן פרטי כדי לא להמתין. אני לא חושב שיש לי עצות לפתרון מיידי מאחר והסיפור שאת מתארת קשור לשנים של התפתחות ולא רק לניתוח שהאיץ את התהליך. בברכה ד"ר אורן קפלן