חבר דמיוני

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/01/2004 | 21:26 | מאת: לילך

מדובר באחי הקטן בן ה-12. אחי מאובחן כהיפר אקטיבי ונוטל ריטלין . הוא גדל כבן זקונים בסביבה מאוד מפנקת ובקושי מכיר את משמעות המילה 'לא'. יש לו בעיות התנהגות קשות שמתבטאות בין היתר במציקנות בלתי נסבלת שלא יודעת גבולות . כפועל יוצא מכך גם די בודד חברתית. השבוע התוודה בפני שכבר מזה שנתיים מלווה אותו חבר דמיוני, ושלא חשף את הסוד הזה לאף אדם מפאת הבושה והפחד שמא הוא "משוגע". לטענתו החבר הדמיוני הוא זה שמסיט אותו להתנהג כפי שמתנהג, ושאין ביכולתו להתנגד לו כיוון שאז יציק לו יותר ולא יניח לו. יש לציין שאחי מטופל כבר 3 שנים אצל פסיכולוג. (אפילו את הפסיכולוג הוא לא שיתף בעניין). אני מאוד מודאגת ולא יודעת כיצד עלי לנהוג ולמי לפנות.

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2004 | 22:53 | מאת: ד"ר אורן קפלן

לילך שלום חבר דמיוני איננו דבר נדיר והדבר לא צריך בהכרח לעורר דאגה. ילדים צריכים להסביר לעצמם בדרך כלשהי דברים ולעיתים חבר דמיוני זו שיטה נוחה כי אפשר להשליך עליו כל מיני דברים. אחיך סובל מבעיה שלפעמים הוא מגיב באופן שאינו נשלט. זה יותר נוח מבחינה פסיכולוגית להאשים משהו שנמצא בחוץ, חבר דמיוני, מאשר לחשוב שמשהו בפנים פגום ושלילי. השאלה בד"כ כמה רחוק זה הולך והאם זה גורם לבעית בשיפוט המציאות. אני מציע שתנסי לשכנע אותו לספר על החבר הדמיוני לפסיכולוג. לפעמים אפשר לעבוד עם החבר הדמיוני כי הרי אם הוא נותן הוראות לשלילה אולי הוא גם יכול לתת הוראות לחיוב. כל עוד מכירים בכך שזהו חלק ממשחק דמיוני זה ממש בסדר. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית