הכל אבוד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בת 30 + פסיכולוג + תרופות עד עכשיו אני מאוד קיצונית ושלילית וזה שולט עליי[ עשיתי הרבה מאמצים כשהמצב היה גרוע ביותר הייתי מפסותית מעצמי אבל מתברר שהתרופות שקיבלתי עד עכשיו לא היו טובות לי הם חשבו שיש לי משהו יותר חמור ממה שיש לי ומתחילים להחליף לי תרופות כי אני סובלת מחרדה גדולה אז זה בשורה טובה ההורים שלי מאוד שמחו אבל אני בהתחלה כן ועבר יום שאני כבר לא שמחה. זה כאילו הקלה בשביל ההורים שלי שהמצב שלי לא עד כדי כך גרוע כמו שהפסיכיאטרים חשבו אבל אני לא שמחה מזה . ואני לא יודעת למה אני לא מצליחה לשמוח אני אמורה לשמוח אבל אני לא מצליחה. רוב הזמן אני עצובה ואולי זה בא מאמא שלי כי היא טיפוס מדכא ולחוץ אולי בגלל זה אני לא שמחה למרות שאחותי יש לה גם עצבות אבל היא מצליחה שיהיה לה שמחת חיים. אני קראתי הרבה ספרים על פסיכולוגיה חשיבה חיובית אבל זה סתם לא עובד. ובטח תאמרו לי תהיה סובלנות ותהיה אופטימית תחיה עם תקווה אבל נמאס לי כבר לשמוע את זה. העצבות יותר מדיי חזקה ויש לי כל כך הרבה מה לשנות שאני כבר מיואשת. אני לא מאמינה שאני אצליח ואם אני אצליח אז אני ארגיש לא טוב כי יש לי תלות להרגיש עצבות זה משרת אותי רוב חיי אני עצובה ושלילית ואני לא יכולה לחיות בלי צרות שהכל יהיה שלווה. אני יודעת אני נשמעת בן אדם בלי סיכוי אז אם אין לכם מה להגיד לי אל תומרו אני רק רציתי לכתוב.
כתבתי כאן קודם את הבעיה שלי ועכשיו אנסה לעזור לך. גם אני בגילך וגם אני רואה דברים קשים אבל נכון שיש גם טובים? ההורים שלי היו מאוד ביקורתיים כלפי ואני הפכתי לכזו גם כן.אולי גם את בסיפור הזה.בכל דבר יש רע וטוב ואני בטוחה שאת רואה גם צדדים יפים.אולי תכתבי אותם פה.אני כל הזמן מגלה שהעולם מתפענח לאנשים בצורות שונות אפילו אותן סיטואציות נראות הפוך בעיני אנשים שונים. מכאן שבעצם הכל עניין של הסתכלות. אני חושבת שהדרך היא לאמן את עצמנו לראות בדרך חיובית ומועילה לנו. עזבי את מה שההורים שלך חושבים.חשבי לעצמך מה טוב לך. גם דברים קטנטנים.זרעים יכולים לנבוט ולגדול.ותכתבי כאן משהו טוב קטנטן אחד. מעניין יהיה לקרוא שיהיה רק טוב .ציפור
שלום אני בהחלט יכול להבין את רצונך בשינוי מהיר. כנראה שהדברים לא מסתדרים כבר כמה זמן וזה מייאש לנסות שוב ושוב. את צודקת שתשובתי תהיה שוב שצריך סבלנות ואופטימיות. בלי המוטיבציה שלך לשינוי כלום לא יקרה. צריך לקוות שהתרופות החדשות תהיינה יותר יעילות מהקודמות ושתתנה לך בסיס טוב יותר להתרומם ולשפר את איכות חייך. במקביל צריך לעסוק בפעילויות שונות שישפרו את המצב. חשוב מאוד לעסוק בספורט, אפילו אם זה הליכה בסיסית ברגל כמה פעמים בשבוע. חשוב למצוא תחומי עניין ולהעסיק את עצמך. שקיעה לעצמך בלי לעשות משהו חיובי רק יגרמו לך לשקוע יותר ויותר. בברכה ד"ר אורן קפלן