לד"ר אורן קפלן - שאלה

לפני שנה איבדתי את העובר שלי. הייתי אז בשבוע 11 להריון, שבא אחרי טיפולי הפרייה. הסיפור האישי שלי הוא לא קצר והוא די מורכב, אבל מה שמציק לי זה שבמשך השנה החולפת, במקום להרגיש טוב יותר, מתוך העיקרון שהזמן מרפה את הפצעים, אני דווקא מרגישה רע יותר. כל דבר מזכיר לי, כל דבר מחזיר אותי לשם. הדרך לעבודה, הגוף שלי במקלחת,י, משהו שמישהו אומר, כל דבר. אז איך אני יכולה לעבוד על עצמי, על מנת שכן תעבור לי התחושה הזו, שכל כך מר עליי גורלי. יש לי שני בנים בבית, תאומים מטיפול קודם, לפני 5 שנים. ויש לי חתך T ברחם, מה שאומר שלא כל כך כדאי לי להכנס שוב להריון, במיוחד שזה טיפולים. יש להניח שלא יהיה לי עוד הריון, ויש להניח שיכאב לי על כך לעולמי עד, אבל אני בטוחה שאיכשהו אני כן אוכל להרגיש טוב יותר ביחס לזה. אבל איך אני מגיעה למקום הזה? מקווה לשמוע המלצות. אני.

א. שלום מה שעברת מוגדר כטראומה. התגובות שאת חווה הן תגובות אופייניות לפוסט-טראומה. תהליך העיבוד של הטראומה כולל כמה שלבים בין היתר אבל ובסופו של תהליך שנסגר יש גם השלמה עם מה שקרה. אולם טראומות רבות גורמות לכך שהמעגל לא נסגר והטראומה ממשיכה להדהד תקופות ארוכות. הצער על מה שקרה אולי ימשיך לתמיד אבל נשמע לי שעדיין לא סיימת את תהליך האבל. זה לא אומר שתשכחי אי פעם את מה שקרה או תשלימי לגמרי עם העובדה שכניסה להריון היא מסוכנת עבורך, אבל בההחלט אפשר להגיע למצב שבו המחשבות על כך לא ילוו אותך בצורה כל כך חודרנית ופוגעת באיכות החיים. אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. אחת השיטות החדשניות לטיפול בפוסט טראומה נקראת EMDR ואולי כדאי לך לנסות אותה. רצ"ב קישור למאמר בנושא http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בברכה ד"ר אורן קפלן