מה עושים...

לילה טוב, רציתי לשאול, מה עושה פסיכולוג שנתקע במצב שהוא לא יודע מה לעשות? שהוא שמע הכל, שאל הכל, ניסה לנתח את המצב ואין לו מושג מה לעשות? האם יש מצב כזה של מבוי סתום? ואם כן, מה עליו לעשות? האם עליו לפנות לעזרה? האם עליו להעביר את המטופל למטופל אחר? תודה ולילה טוב מאוד.

פסיכולוגים שמטפלים באנשים נמצאים בדרך כלל תחת הדרכה של פסיכולוג נוסף שאינו מעורב בטיפול אך שומע את פרטיו ועוזר למטפל בכיוונים לטיפול ומציאת פתרונות לבעיות. אם נראה לך שהטיפול נמצא במבוי סתום את יכולה ביוזמתך להפסיק ולחפש מטפל אחר.

התייעצות עם איש מקצוע אחר- תמיד יש עוד נקודות מבט וזויות שלא חושבים עליהם. או באמת, להגיד למטופל שאת חושבת שאת לא יכולה לעזור לו ולהעביר אותו למישהו אחר

מרגישה, לכל פסיכולוג יש את האפשרות לפנות לאיש מקצוע אחר שידריך אותו (בד"כ פסיכולוג אחר, שהתמחה בהדרכה). מטרת ההדרכה היא, בעצם, פחות לדון המטופל, אלא יותר לדון בקשיים שהמטפל נתקל בהם, ולמה זה קורה (= מה אצל המטפל תקוע). והיה וגם אחרי הדרכה כזו עדיין יש מצב של מבוי סתום מצד המטפל, עליו לומר זאת למטופל בצורה ישירה, אך עדינה, שכן לא בהכרח הבעיה היא של המטופל. מאידך, יכול להיות מצב שבו דווקא המטופל מרגיש שהטיפול הגיע למבוי סתום, למרות שהמטפל עדיין לא התייאש, ועל זה צריך לדבר בתוך הטיפול.

עונים יקרים וד"ר קפלן, לא התכוונתי בצורה זו. התכוונתי האם באמת יכול להיות מצב של מבוי סתום? שיש מטופל עם בעיות שלא ניתן לפתור אותם? שזה מבוי סתום משני הבחינות ולא ניתן לעשות דבר לעזור לו? לדוגמא, הרבה נלמד על התעללות מינית ועל דרכים לטיפול בנפגעים בה וזהו נושא ישן שכבר למדו אותו רבות וסביר להניח שרבות הן השיטות וכו'. אבל מה עם דברים כביכול חדשים יותר? למשל בעיות הקשורות למתמכרי האינטרנט ואהבות וירטואליות, סתם לדוגמא, על זה עוד לא נלמד מספיק אולי, אולי יש עוד נושאים, כמו מחלות פיזיות, שטרם נמצאו תרופות וטיפולים להם. השאלה שלי האם יש כאלו? ואם כן, מהם כמובן- אבל אולי על זה יותר קשה לענות. מחכה לתשובה מאוד.

מרגישה שלום קראתי את שתי הודעותיך ואת התגובות הרבות שקיבלת. דווקא ריבוי התשובות וההרגשה שנוצרת לבסוף שעדין לא נפתרה הבעיה שאותה היצגת עשויה להיות מפתח מעניין לתשובה אותה את מחפשת. את מניחה שהמבוי הסתום נמצא אצל המטפל. אני ממש בספק אם זה אכן המקרה. לכאורה משתתפי הפורום לא הצליחו לתת לך מענה הולם, אבל השאלה האם יש לך חלק בזה. האם באמת המטפל יכול להוציא אותך מהמבוי הסתום או אולי את נכנסת בצורה נואשת לפינות סגורות שאת מרגישה שאינך מסוגלת לצאת מהם. המטפל שמגיע למקום בו נוצר מבוי סתום צריך לשתף בתחושה הזו את המטופל. הוא הדמות שיכולה להשתתף בצורה הטובה ביותר בשליפת הטיפול מתוך המבוי הסתום. אני בהחלט מקבל את תגובות המשתתפים שאפשר לקבל ייעוץ מעמיתים או מדריכים למקצוע. עם זאת, יש לי הרגשה שבמקרה הנוכחי שאת מציגה זה לא העניין המרכזי. יש לי הרגשה שתחושת התקיעות וההרגשה שאי אפשר לעזור או לקבל עזרה היא הנושא המרכזי בו צריך להתמודד בטיפול. העובדה שתחושה זו משתחזרת שוב ושוב בטיפול (ואפילו כאן בפורום) היא פשוט הכרוז שמודיע שכאן יש נושא חשוב שבו צריך לטפל. בברכה ד"ר אורן קפלן