הטרדות ? חרדות ? הפרעות ?

למי שמבין ! נראה לי שאני הולכת להשתגע, אני באמת לא יודעת מה עובר עלי ומה קורה לי מאז ומתמיד הרגשתי ועדיין מרגישה לא שייכת , זה לא קורה כל הזמן אבל צץ מפעם לפעם שאני לא שייכת לשום מקום שאני נמצאת בו, ששום מסגרת לא בשבילי למרות שאני יוצאת ורוקדת בחברת אנשים ואני אדם חברותי מאוד אך שאני בדרך הבייתה ברכב לבד כל המחשבות המיפלצתיות האלה , משתלטות עלי שוב ואני לא יודעת למה אני מתקרבת לגיל 28 ומעולם לא היה לי חבר של ממש, מרגישה שכל החיים מוחמצים לי יש לי פחד איום מאינטימיות וקשרים בכלל אני פוחדת להיות עם אנשים לבד - חוץ מחברות קרובות מן הסתם תמיד מחפשת על מה לדבר, ניתקעת, מתבלבלת, חוששת משתיקות ארוכות ויותר מכל חוששת לדבר שטויות ושיצחקו ממני ולכל זה מתלווה בעיית עור מעוד לא נעימה שלא משפרת לי את המצב - אין מה לעשות נגד זה עוברות לי כל מני מחשבות בראש - שאני לא שווה, מי בכלל יקבל אותי עם הגוף הזה ? וככה אני חיה את רוב חיי אני מרגישה גם שאני אף פעם לא אמיתית עם עצמי, מרגישה דבר אחד ומראה דבר אחר מוציאה לפעמים דברים מהלב ומצטערת עליהם לאחר מעשה - למה זה קורה לי, האם זה נורמלי ? או ששום דבר אצלי לא נורמלי יש עלי אין ספור מסיכות - מי שמכיר אותי, לא ייתאר לעצמו שהסיפור הזה הוא אני מעולם לא ניסיתי טיפול פסיכולי מהסיבה שאני לא מאמינה שזה יכול לעזור לי אולי באותו רגע אני אחזור הבייתה במצב רוח טוב אבל למחרת אני אנחת שוב אל הלא נודע גם עכשיו אני לא יודעת איך אקום מחר בבוקר וזה משתנה משניה לשניה אני בטוחה שיציעו לי כאן טיפול פסיכולוגי אשמח לעידודים ואולי עיצות גם מסוג אחר - אם יש

מצ"ב כתובת מייל שלי ששכחתי לציין קודם תודה

יכול להיות שאת כל הזמן טרודה במה יגידו עלייך ומה חושבים עלייך ולכן מטריד אותך שלא תגידי שטויות או תתנהגי מוזר בחברת אנשים. שאלת פעם את עצמך אם את מרוצה ממה שיש לך. הכוונה אם את אוהבת את החברים שלך, העבודה שלך, המגורים שלך? אולי את לא מספיק ממצא את עצמך ואת הכישורים שלך ולפעמים את מרגישה שאת הולכת לשתגע. יכול להיות שמרוב מחשבות על איך לעשות ומה לעשות ואיך הדברים יראו את מבולבלת וזה מטריד אותך. מעבר לכך הבעיות שיש לך בעור לא ניתנות לפתרון? היית אצל רופא עור? לפי דעתי תנסי לחשוב מחשבות חיוביות ולהיות יותר אופטימית ואז הכל יראה אחרת, החל מזה שאת תתני לעצמך קרדיט ותגידי לעצמך אני טובה, אני מוצלחת אנשים אוהבים אותי. תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת ותנסי להכיר עוד אנשים ותחשבי שהכי טוב זה להיות את עצמך ולא משנה מה אנשים אומרים או חושבים עלייך כי מי שירצה יאהב אותך כמו שאת.

שלום את צודקת שבפורום לפסיכולוגיה קלינית בו בחרת לשאול את השאלה יש סיכוי מסוים שיומלץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. אני מבין שאת רוצה עידוד ש"יהיה בסדר" אבל אני חושש שעידוד מסוג כזה ואפילו מתוחכם יותר מכך, את נותנת ונתת לעצמך כבר זמן רב. אם זה היה עובד כנראה שלא היית מגיע למצב הנוכחי. הדברים שאת מתארת הם מכלול שקשור ללא ספק להסטוריה האישית שלך, לתפיסת הגוף שלך, לדימוי העצמי ונטיות אישיותיות שהתפתחו עם הזמן. את מחפשת את עצמך ומעוניינת לגלות את הגרעין האמיתי שלך שמוחבא כל כך טוב מתחת למסכות שאת כותבת עליהם. זו בוודאי חוויה מעייפת ומדכאת ואני בהחלט יכול להבין את התחושה הכבדה והמבולבלת אליה הגעת כיום. אני מצרף קישור למאמר קצר על טיפול דינמי ומאחר ובחרת להציב את הודעתך בפורום שעוסק בטיפול פסיכולוגי אולי בכל זאת היה בכך סוג של גישוש מצידך לבדוק את האופציה הזאת. http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm בברכה ד"ר אורן קפלן