מה הפתרון?

שלום רב. אני בן 21 כיום . מטופל אצל פסיכולוג כבר 5 חודשים . כבר טופלתי אצל פסיכולוגית אחרת בעבר, והיא לא עזרה לי. הפסיכולוג טוען שיש לי הפרעת אישיות היסטריונית. שיטת העבודה היא שכלתנית וביהבריוריסטית . הטיפול אמור להגמר עוד איזה חודש ואני מרגיש ששוב נכשל הטיפול . הרגשתי לא ממש טובה ומעצבן אותי שהפסיכולוג שוכח דברים שסיפרתי לו . בנוסף אמי חולה נפשית ופיזית , ומצבנו הכלכלי לא טוב . שאלתי: האם כדאי לי להפסיק את הטיפול הודות למצב הכלכלי , לתת לאמי לטפל בעצמה או להמשיך אותו על אף הרגשותיי ?

יונתן שלום הטיפול שלך אינו קשור לטיפול של אמך. אם אתה מחליט להפסיק את הטיפול זה צריך להיות החלטה בלתי תלויה במה שקורה לה. לפי מה שאתה מתאר אתה זקוק לטיפול וחבל שאתה מרגיש שעד היום לא מצאת מסגרת מתאימה. השאלה כיצד אתה ממשיך הלאה. הנטייה שלי לומר לך לא להתייאש ולנסות לחפש מטפל שיתאים לך. גם בנושא מטפל-מטופל יש מרכיב של כימיה אישית ולא כל אדם מתאים לשני גם בתחום מקצועי שכזה. מאחר והמצב הכלכלי אינו טוב אני מציע לך לחפש את הטיפול במסגרות הציבוריות בהן הטיפול מוזל. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב. אני מרגיש שבמקום שאמי תטופל אני כיבכול לוקח את הכסף וכך היא נשארת במצב קשה. זה או אני או היא. מבחינת הכסף כמובן. באשר לטיפול בקופ"ח כפי שציינת. לצערי אני לא רוצה להשתמש בזה(אני יכול גם לפנות לקב"ן שביחידתי) כדי לא למנוע בעדי להתקבל למשרד החוץ בעתיד או מוסד ממשלתי אחר . כמו כן בצבא הכל מתועד ואין לי רצון שלמדינת ישראל תהיה הגישה לקרוא עלי (אם בעתיד ארצה להתקבל למשרד החוץ , ובכוונה אני מציין אותו כי בכוונתי להתקבל לשם). אני קרוע ולא יודע מה לעשות. מחד אני סובל וזקוק לטיפול , מאידך אמי סובלת יותר . אולי היא זקוקה לכסף יותר . אני יודע שבזה שלא אמשיך הטיפול אני אסבול אבל אולי זה הקרבה ראויה למען אמי. מה עלי לעשות?