הפרעת אישיות היסטריונית

שלום לך מוטרד אגב,כדאי לבחור בטיפול מסודר ולוותר על ההטרדה.. תרופות אנטי דכאוניות עלולות לגרום להופעת מניה אצל חלק מהמטופלים. BAD II הינה הפרעה ביפולרית בה המניה הינה מינימלית ולא בולטת. זוהי מחלה שונה ממחלת הדיכאון הרגיל ודורשת טיפול תרופתי שונה. מה שנשאר זה להצמד למומחה ולאפשר לו לאזן אותך כהלכה.. בהצלחה

שלום לך סקרן דר רובין הוא בפרום המקביל-יעוץ והכוונה מכל מקום,הפרעת אישיות היסטריונית נמצאת באופן שווה בגברים ונשים אם משתמשים בשאלונים מובנים! העירוב עם הפרעת אישיות גבולית הוא אפשרי אך לא מחייב.. הטיפול התרופתי לא מיועד לטיפול באישיות אלא בהסתבכויותיה.. על כן נדרש מעקב.. בהצלחה ותרגיש טוב

שלום מישהו, ה"קטלוג" אינו שלי. הפרעת אישיות נרקיסיסטית ממויינת כיום ב-cluster B של הפרעות האישיות ב-DSM, אשכול שהסובלים מההפרעות שבו מאופיינים בעיקר ע"י קושי או חוסר יכולת לשלוט על הדחפים (הפרעות נוספות באותו אשכול - הפרעות אישיות היסטריונית, אנטי-חברתית וגבולית). הפרעת האישיות הנרקיסיסטית מאופיינת ע"י אגוצנטריות רבה מאוד, התפארות עצמית כפיצוי על תחושת נחיתות, שאותן האדם בד"כ מדחיק ואינו מודע לה, תחושה שהכול "מגיע לי" (entitlement), עיסוק עצמי עצום וחוסר אמפתיה קיצוני לזולת ולסבלו. אפשר לומר שאנשים אלה תופסים את הזולת אך ורק ככלי שרת להשיג את מטרותיהם. כמובן שמידת התחכום בתהליך זה משתנה מאדם לאדם. בכל מקרה, העניין שאותו אדם מפגין בזולת הוא אפסי והוא עושה כן רק כמניפולציה כדי להשיג תשומת לב והערצה מהזולת. קיימת גם נטייה חזקה לייחס כל דבר שהזולת אומר על עצמו, או כל נושא שיחה ניטראלי, לעצמי (נניח, אם הזולת יספר על מצוקה שלו, הנרקיסיסט מייד "ייזכר" במשהו דומה שקרה לו, יספר עליו ויתפוס את הבמה). ההשערה הרווחת היא, עפ"י פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט, שמדובר בחסך ראשוני בהתפעלות של האם מביצועיו הקטנים הראשוניים של התינוק/ילד (לרוב בגלל נטיות נרקיסיסטיות שלה) וכתוצאה מכך, האדם תובע את אותה התפעלות שהייתה חסרה לו בילדותו מן הזולת. חומרת ההפרעה מתבטאת בשני היבטים: (א) יחסים בין-אישיים לקויים (כמובן, ככל שההפרעה קשה יותר, הליקויים חמורים יותר) ו-(ב) כשהיחס של הזולת אינו מספק האדם עלול להיכנס להתקף זעם נרקיסיסטי, להסתכסך עם הזולת עוד יותר על תשומת הלב שלא קיבל ובסופו של דבר לפתח דיכאון. כאשר דיכאון מופיע בסוג זה של אישיות הוא חמור וקשה לטיפול. מן הראוי לציין שבשנים האחרונות מבחינים חוקרי האישיות בין שני סוגים של אישיות נרקסיסיסטית, זה הגרנדיוזי (כפי שתואר לעיל) וזה הפגיע (vulnerable), שבו ההתפארות סמויה משום שהאדם מופנם, אך קיימות פנטזיות גרנדיוזיות וגם חוסר אמפתיה לזולת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

שלום לך, ב DSM הפרעת אישיות גבולית והיסטריונית משתייכות לאותו אשכול, אך יחד עם זאת ישנם מספר הבדלים מרכזיים. כך למשל בהפרעת אישיות היסטריונית ישנה נטייה לדרמטיזציה. בהפרעת אישיות גבולית המוקד ינוע סביב חוסר יציבות וויסות רגשי והתנהגותי. נראה לי כי לא ניתן לומר מי סובל יותר, וגם לא נכון לעשות זאת וגם לא ממש ניתן לקבוע איזו הפרעה קשה יותר. מבחינת קביעת אבחנות הרי שבאופן תיאורטי יכול אדם לקבל מספר אבחנות כל עוד הדבר תואם את הוראות ה DSM , אך אז עדיין נשארת השאלה החשובה שאתה שואל כיצד זה תורם לטיפול אם בכלל. שתי הגישות המרכזיות לטיפול בהפרעות אישיות הן cbt ונגזרותיו וטיפול פסיכודינמי. הראשון מתמקד בדפוסי חשיבה והתנהגות הפוגעים באדם ובדרכים לשנותו. השני מתמקד בניסיון להגיע אל המקום הכואב המביא להתפתחות הסימפטום, יהיה אשר יהיה. כמובן שזו תשובה פשטנית מעט אך במסגרת המגבלות אני קווה שהיא מסבירה משהו. דרור