דיכאון אחרי לידה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/12/2003 | 14:14 | מאת: טלי

שלום רב! אני חודשיים אחרי לידה ראשונה (בעקבות רעלת הריון ילדתי פגית) בשבוע 34. עכשיו הכל מאחור היא גדלה והכל בסדר איתה. רציתי לדעת מהם התופעות של דיכאון אחרי לידה,שכן יש לי הרבה התפרצויות של בכי ואני מרגישה לפעמים שאין לי כוחות לטפל בילדתי ולפעמים מחשבות אלו נראות לי מוגזמות ומפחידות וגם כל דבר קטן מעצבן אותי ואני בוכה, וזה ממש מציק לי אני חשבתי שאחרי הלידה אני אהיה ממש מאושרת אבל המצב לא כזה יש לי ימים קשים .ויש ימים יותר רגועים וטובים. האם אני זקוקה לייעוץ יותר מעמיק או אלו תופעות טבעיות?

לקריאה נוספת והעמקה
03/12/2003 | 15:49 | מאת: אדווה

טלי, זה טבעי כשמדובר במספר ימים עד שבועיים (חודש לכל היותר..) אך את מתארת מצב לא טוב שנמשך כבר חודשיים. אני במקומך ניגשת לייעוץ פסיכולוגי ושוקלת טיפול תרופתי במקביל. חבל לך לסבול ולגרום סבל לסביבה ולביתך הקטנה שזקוקה לך כל כך... תרגישי טוב וכמה שיותר מהר. אדווה

03/12/2003 | 18:12 | מאת: דנה

איך את יכולה לייעץ לה לשקול טיפול תרופתי??? את לא פסיכלוגית ובטח לא פסיכיאטרית וקצת הגזמת בתגובה. ואולי את לא יודעת שיש נשים שעוברות משברים קצת יותר ארוכים אז אי אפשר להגיד להן שהן מאמללות את הסביבה שלהן. התגובה שלך היתה קצת חריפה!!!

03/12/2003 | 18:10 | מאת: דנה

היי טלי גם חברה שלי היתה במצב שלך והיום היא 3 חודשים אחרי הלידה ועדיין מאוד קשה לה ולפעמים היא מרגישה שהיא מתמוטטת. הרגשות הם די טבעיים היות והיית במצב מאוד קשה עם המון לחץ ופתאום יש לך ילדה בבית שאת צריכה לטפל בה ובמקום לנח מכל הלחץ שהיה לך, את נמצאת פול טיים ג'וב ובמיוחד לאור העובדה שילדת פגית אז אז יותר מודאגת שהכל יהיה בסדר ושהיא תהיי בריאה וחס וחלילה שיקרה משהו וזה די טבעי. אני הייתי מציעה לך קודם כל להעזר בטיפול של הילדה באמך אחיות וגם בבעלך כי זה נוראה חשוב ואל תעמיסי על עצמך הרבה דברים כמו הנקיון של הבית והגידול ביחד. קחי עוזרת או שהיא הולכת לישון אז תלכי גם את לנח את חייבת את זה לעצמך. ואם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו מקצועי ולפרוק את הרגשות אז תפני לפסיכלוגית ע"מ שתוכלי לדבר איתה וקצת תכוון אותך. לגבי שאלתך אם את זקוקה לייעוץ או לא זה תלוי בך, מה שאת מרגישה, ואם את מרגישה צורך לדבר עם מישהו מקצועי שקצת יכוון אותך ויחלוק איתך את התחושות אז תפני לפסיכולוגית. סה"כ אני יודעת שיש הרבה נשים שקשה להן בחודשיים שלושה ועוברות את מה שעברת כי פתאום את כבר לא עצמאית וכל החיים שלך מסתובבים סביב התינוקת.

03/12/2003 | 18:53 | מאת: טלי

תודה רבה לך! הרגעת אותי מאוד. אני חושבת שהבעיה נובעת גם מכך שחשבתי שאחרי הלידה כולם יעריפו עליי עזרה אבל המצב לא יש לי משפחה מקסימה אבל דיי התאכזבתי מגישה שכן אימי ואחותי עסוקות כל כך וזה נראה להם טיבעי שאני מסתדרת לבד ושהכל בסדר כי הייתי ועזרתי לאחותי לגדל את שני ילדייה אבל זה לא כך וזה גם משפיעה אני דיי פגועה מהייחס שלהם יש לציין שבעלי עובד שעות רבות ובלילות (השעות הכי קשות עם הקטנה) ,,,,טוב תודה רבה בכל אופן שענית לי והתייחסת יהיה בסדר ..תודה רבה.

03/12/2003 | 21:45 | מאת: כרמית

לטלי יקרה !!! אם היתי גרה לידך בטוח שהיה לך עזרה ממני אז ככה אני גרה במרחק 170ק"מ ממשפחתי וממשפחתו של בעלי כ5 ק"מ ולפני 18 שנים כשילדתי את בני הבכור הייתי צריכה להיות איתו לבד בבית גם בלילות כי בעלי היה בקבע , ואז זה היה הסיוט לא היה אכפת לי מהשינה , רק שלא יבכה ושיהיי רגוע אבל הוא לא היה , אז מניסיון גודל הציפיה כגודל האכזבה , אל תסמכי על אף אחד ,תנסילהסתדר ואל תתיאשי עוד מעט בעזרת השם את לא תסכימי לוותר על הכיף הזה אפילו לרגע הם כל כך מקסימים אז אני בדיוק הייתי כמוך לא היתה עזרה מאף אחד גם כשבאה הילדה ואחריה עוד ילד הקיצר זה מאוד טבעי שתרגישי מה שאת מרגישה אבל כשתסתכלי עליה הקסם שזו הבת שלך אז זה שווה מקווה שלא תצתרכי שם רופא זה יחלוף מזל טוב

03/12/2003 | 22:45 | מאת: ד"ר אורן קפלן

טלי שלום התקופה אחרי הלידה רגישה לתנודות במצב הרוח אבל אין צורך לחכות לאבחנה פורמלית של דיכאון. אם את מרגישה במצוקה מדוע לא לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להקל על המצב ולהבטיח שלא תהיה גם התדרדרות נוספת. בכל מקרה, אני מצרף קישור למאמר על דיכאון, קראי את הסימפטומים ובדקי האם מצבך תואם למה שרשום במאמר ובשאלונים שבסופו. במידה וכן אל תהססי ופני לטיפול. http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית