כואבת

ערב טוב רציתי לשתף אותכם ואולי גם תגובות אז ככה היום היה לי תור אצל רופאת נשים אגב אני בת 40 ופעם בשנה אני עושה בדיקה שגרתית שכוללת אולטרסאנד וגינלי פלוס בדיקת דם CA 125 לגילוי סמנינים בדם , ומשטח לסרטן צואר הרחם , מאחר שאימי נפטרה מסרטן השחלה ואחותי חלתה בסרטן השד , אני ברמת סיכון גבוהה לכן כל הבדיקות האלו, היום כשהרופא אמרה לי שמאוד כדאי לי ללכת ליעוץ גנטי ,שיוציאו לי את השחלות ,כי גילוי סרטן בשחלה לא מגלים אותה אף פעם בזמן אז ככה יצא לנו להזכיר את סבלה של אימי המנוחה ואז אני כמו ילדה קטנה בכיתי בכי שהיה קשה לי להרגע , אני בוכה מידי פעם אבל לבד שאף אחד לא בבית ואצלה בכיתי ולאורך כל היום בכיתי ,גם כשהלכתי משם לעבודה ובעבודה כמובן שאף אחד לא שם לב , ליד הרופאה מאוד התביישתי והתנצלתי , היא כל כך נחמדה שאמרה שזה בסדר וטוב שאני בוכה וזה גרם לי עוד יותר לבכות ,אימי נפטרה לפני 7 שנים והיא הייתה האישה והאמא שאין כמותה היום ואולי גם לא תיהיה. והרגשתי היום שאין גיל לבכי ושאי אפשר לעצור רגשות לא משנה כמה אתה חזק זהו תודה רבה להקשבתכם

היי דינה אמרת וצדקת, לבכי אין גיל ואת לא צריכה להתבייש שאת בוכה. בכי משחרר ומשפר את ההרגשה.זה שאת בוכה לא אומר שאתה חלשה אלא מחוברת לרגשות שלך.וגם טוב שאת משתפת את הפורום בהרגשות שלך. בכי ושיתוף אחרים בהחלט משחרר. רפואה שלמה ושיהיה רק טוב

דינה שלום תגובתך הכואבת נשמעת לי טבעית מאוד. יש כאן כמה גורמים שמעוררים עצב ומצוקה, הן זיכרון אמך, הן הסיכון הסטטיסטי בו את נמצאת באופן כללי והן ההמלצה הרפואית הנוכחית. בבכי יש מרכיב של פורקן ובד"כ אחריו יש תחושה טובה יותר, חשוב גם שיהיה לך אוזן קשבת לשיחה על הדברים הללו שבוודאי מעיקים. בברכה ד"ר אורן קפלן