כיצד להגיב

שלום לדר. אורן יש לי שלושה בנים. הצעיר בן ה-19 בצבא. התנהגותו של החייל מדאיגה אותי. מרגע שהוא מגיע הביתה הוא יוצא עם חברים או נסגר בחדרו. בשיחות משפחתיות הוא לא משתתף ואפילו מתרגז כשפונים אליו. לפעמים יש לו התפרצויות כעס וזעם, ומסרב לשתף אותנו על מה שעובר עליו 3 שבועות בחיל קרבי. היום סיפר לי בני בכורי כי לפני חודשיים, החייל ריסס בלילה בכתובות נעצה את קירות בית הספר התיכון שבו למד, עם חבר נוסף. לדעתי המעשה הזה מוכיח כי בעייתו של בני הרבה יותר עמוקה ממה שהיא נראית על פני השטח. אני מאוד מודאגת. אינני יודעת כיצד להגיב. אין לי ספק שהוא לא יכיר בכך שיש לו בעייה. בכורי סיפר שהוא שיתף אותו בסיפור מתוך מחשבה שזה מעשה קונדס נחמד. בכורי הגיב בחומרה. אני לא ידעתי מדוע היה ביניהם מתח במשך החודשיים האחרונים. אשמח לקבל תגובות. תודה

ירדנה שלום ללא שיתוף פעולה מצידו של בנך יהיה קשה לעשות משהו. כדאי לקחת אותו לשיחה מלב אל לב ולשתף בדאגה. אם יש מישהו במשפחה שאליו יהיה לו יותר קל להיפתח עדיף שאותו בן משפחה יעשה את השיחה הזו. מה שאת מתארת נשמע כתגובה או התנהגות שקשורה למסגרת המשפחתית אבל לא בהכרח מצביע על בעיה נפשית בהקשר לגיוס. הדבר מקשה בבודאי קבלת שיתוף פעולה אבל מצד שני עשוי גם להרגיע. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום רב דר. אורן ההבחנה שלך מאוד נכונה. יש לו כנראה בעייה משפחתית. כשאחיו בבית הוא מאוד עצבני כשהוא לבד אתנו הוא יותר רגוע וטיפה יותר פתוח. אני מאוד אוהבת אותו, אני חושבת שגם הוא אותי אבל הוא די מזלזל בניסיונותי לנהל איתו שיחת נפש. לעומת זאת הוא מתייחס יותר ברצינות לאביו. תודה להצעתך, ניישם אותה. יישר כוח