שוב נפילה...ארוך אם תרצו תקראו

היי לכולם פשוט אני חייבת לשתף מישהו בהרגשות הנוראיות האלה שאני מרגישה כבר מספר ימים. ואולי למישהו תהיה עצה מועילה בשבילי כי איך שאני רואה את עצמי עכשיו - אני פשוט אובדת עצות ומעט עזרה מבחוץ לא תזיק. אני ביקרתי בפורום הזה מספר פעמים (זאת אני עם הדיכאון שמטופלת בלוסטרל) ופשוט עזרתם לי ברגעים הקשים ואני רוצה להודות לכל מי שנענה. עדכון קצר לגבי מצבי בשבועות האחרונים:מצב רוח די יציב, אפילו כבר 3 שבועות שאני הייתי במצב רוח טוב ללא נפילה אחת(הדיכאון אובחן לפני 10 חודשים).פיתחתי טכניקות למיניהן להתמודד עם חרדות שהופיעו וכבר הרגשתי ממש טוב.אפילו התחלתי להרגיש שאני צריכה להקטין את תדירות הפגישות אצל הפסיכולוג (אני נפגשת איתו פעם בשבוע). ומזה מס' ימים אני מרגישה שאני נכנסת למנהרה הארוכה השחורה שהמוצא ממנה קשה. אני בת 26 ואני חיה בהרגשה של החמצה וזאת בדיוק ההרגשה שאני מרגישה עכשיו,רק בעוצמה חזקה.הבעיה שבגללה נכנסתי לדיכאון הציקה לי מגיל 15 בערך.בגלל הבעיה הזו אני פשוט כמעט ולא עשיתי כלום עם החיים שלי וגם מה שעשיתי, נעשה בהרגשה סתמית רק כדי לצאת ידיי חובה ואני מתכוונת לבי"ס, צבא,אוניברסיטה.כמעט ולא הייתי בחוגים וגם מה שהתלחתי הפסקתי אחרי זמן מה כי פשוט לא היה לי חשק, לא קראתי ספרים, לא התעניינתי כמעט בשום דבר כי לא היה לי חשק.לא דיברתי על הבעיה הזו שהציקה לי מגיל 15 עם אף אחד עד שלפני 3 שנים בערך ההרגשה כבר הייתה קשה מנשוא.התחלתי להדרדר עד שנכנסתי לדיכאון.ועכשיו שיצאתי מהדיכאון בגלל אותה בעיה אני מרגישה תחושה אדירה של פספוס על כל אותם שנים (11 שנה!!!!!!) שלא חייתי בעצם ולא התנסיתי בדברים שהייתי רוצה.לא פעם אני מרגישה תחושה של ריקנות - שאני לא טובה בשום דבר,אני מרגישה שחסר לי הרבה ידע בנושאים שונים, אני מרגישה כאילו אני צריכה להשלים את כל הדברים מגיל 15 והלאה וזה כל כך הרבה שנים!!!!אני מרגישה שבגלל שלא התנסיתי בדברים שהייתי רוצה בגיל ההתבגרות,כיום אני לא יודעת במה אני רוצה לעסוק - אני מסיימת תואר ונראה לי כי אני לא רוצה לעסוק בתחום שאני לומדת ואני לא יודעת במה אני רוצה לעסוק.אני מתקשה להגדיר איזה ב"א אני, מהן התכונות שלי.אני פשוט מרגישה שאני לא מגובשת בזהות שלי וזה מלחיץ אותי כי אני כבר בגיל 26. בנוסף לכך,חבר שלי מעוניין שנעבור לגור ביחד והוא גדול ממני ב 8 שנים כך שאני מאמינה שבקרוב הוא ירצה ילדים.יש ביננו אהבה גדולה אך מכיוון שאני פספסתי כל כך הרבה דברים,אני חוששת שכניסה למחויבות רצינית תגרום להמשך החמצה.אני פשוט לא יודעת מה לעשות.אני רוצה שנהיה יחד אך חוששת שזה לא יהיה טוב עבורי.פוחדת גם שאם ניפרד ואני אתחיל להתרכז בעצמי בסוף אשאר לבד. בקיצור אני מרגישה שיש עוד הרבה דברים שבהם אני רוצה להתנסות.יש לציין כי אני בעלת מוטיבציה ויש לי הרבה כוח רצון אך מדי פעם אני כל כך מתעייפת מהכל ורוצה שהדברים יהיו יותר פשוטים.בתחושת הפספוס בעיקר מפריע לי העניין של חכמה-אני כל הזמן חושבת שאני לא מספיק חכמה כי גם אין לי נסיון חיים וגם לא התעניינתי בדברים כל השנים האלה כדי שאהיה חכמה ולכן אני לא טובה בכלום.כשאני חושבת כך אני מרגישה פשוט שכל העולם חורב עליי-אני מרגישה תחושת ריקנות עצומה ולא מצליחה לשכנע את עצמי כמעט בשום דבר ע"מ לצאת מזה עד שהמצב הזה חולף מעצמו.כמעט כל דבר שאני מתחילה לעשות,מיד עוברת לי מחשבה בראש שאני לא טובה בזה,חבל על הזמן שלי.ולעתים אני חושבת שאני מגזימה בתחושת הפספוס שלי כי הרי לא הייתי מבודדת מהסביבה בכל השנים הללו. ואולי אני לא מגזימה כי אולי הטיפוס שאני רוצה להיות דורש הרבה מעצמו ואולי אני באמת רחוקה מאיך שאני רוצה להיות ויש לי עוד הרבה מה להשלים והשאלה גם אם ניתן להשלים?ואולי הכל נובע מחרדה והצב לא כזה גרוע כי אני שמה לב שכשאני מצליחה להתמוד עם התחושות הקשות של פספוס אז הדברים הולכי הרבה יותר בקלות. בשתי מילים תחושה קשה. אודה על התייחסות

נטלי שלום הדבר העיקרי שאני שומע ממה שאת כותבת זה הרצון שלך לשתף ואולי הקושי שאין לך מספיק מקום לשתף. את נמצאת בטיפול פסיכולוגי, יש לך בן זוג קרוב, ובכל זאת את במצוקה כעת והיית רוצה עוד מקורות תמיכה, כנראה בגלל זה גם פנית לפורום. אני לא מרגיש שאני יכול לתת עצה מקצועית שכן יש לך כאמור גם טיפול וגם חברים שבוודאי מכירים אותך יותר מקרוב לשם כך. מה שאולי חשוב זה להגביר את מקורות התמיכה הסביבתית, הן במקומות שיש לך בצורה נגישה ואולי באמת בפורומים וקהילות וירטואליות בהם אפשר לשוחח ולקבל פידבק. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

שלום נטלי קחי את החיים בקלות את לומדת יש לך בן זוג את צעירה מאוד והחיים עוד לפניך ,אל תבכי על חלב שנשפך ואל תחפשי לך צרות תהני מכל רגע בחיים לדעתי את סתם משועממת שנוברת בעברך ,אם תשאלי כל אחד יספר לך כמה פיספס דברים בחיים ,כולם אומרים את אותו משפט לאחר שנים חבל שלא היה לנו את השכל של היום אז היתי עושה הרבה דברים אחרת לכן אני מיעצת לך תלמדי תבלי תהני עשי חיים תהיי אופטימית ואם תאמיני ביכולת שלך רק תהני ותרוחי בי בהצלחה