אבודה

שלום רב יש לי בעייה עמוקה, מורכבת , אני ממש לא יודעת איך לנסח את זה ומקווה שדברי לא יאמרו כאן בבילבול. אני מתקרבת לגיל 30, רווקה - מעולם לא חוויתי קשר אמיתי של אהבה וקשר בכלל. יש בי פחד להתקרב לבני המין השני מגיל צעיר מאוד (12 לערך) אני סובלת מבעייה גנטית בעור , אין פיתרון לבעייה זו וזה רק הולך ומחמיר עם השנים, זה לא נראה טוב, לא מרגיש טוב ובוודאי שלא עוזר למצב הרוח שרק הולך ומחמיר עם השנים אני לא מאמינה בעצמי, ביטחון ששואף כמעט לאפס ומרגישה כבת 10 מרבית הזמן. למרות זאת מעולם לא הייתי בטיפול ולא ניסיתי - אני לא מאמינה שזה יעזור לי אומרים לי שמי שיאהב אותי יקבל אותי כמו שאני אך מי שראה זאת בעבר תפס רגליים קרות נרתע וברח. מרבית הזמן אני רואה את החיים כחסרי משמעות ומבוזבזים אומרים לי שיהיה בסדר ........... כן ממש מי שהולך עם הבעיה זו אני ולא אף אחד אחר אני לא יודעת איך להתמודד עם זה אני עם הרבה מסיכות - בסביבה, בעבודה אף אחד לא יודע ולא מרגיש אני נראית עם שמחת חיים אך בתוכי מרגישה רקובה, נואשת, מחשבות של ריקנות כאילו אני עובדת על אוטומת - אין לב ואין רגש רק הראש עובד כל השאר מוטען על בטריות לא יועת מה לעשות, איך לעשות ואיך להמשיך לחיות במצב כזה אין דבר בעולם שהייתי רוצה יותר מאהבה אמיתית של רגש אמיתי וזה נראה לי רק בגדר חלום איך אפשר להתמודד עם כל זה ?

קרן שלום העור הוא אותו גבול שמפריד בין הפנים לחוץ וכפי שיש לך בעיה פיזיולוגית בעור יש כנראה גם בעיה נוספת שהיא רגשית (שבהחלט קשורה גם לבעיה הפזיולוגית הראשונית). את כותבת על המסכה שעימה את מסתובבת ומהי מסיכה עם לא סוג של תחליף לעור המקורי אותו את כל כך לא אוהבת? נשמע לי שלא רק את העור הפיזי את לא אוהבת אלא דברים רבים נוספים בעצמך. את לא מאמינה ששום דבר יכול לעזור. את החלטת שלא ירצו אותך עם עור כזה, ואולי גם מקרינה את חוסר הביטחון הזה כלפי חוץ. הרבה פעמים זה יוצר מעגל סגור ושלילי. את גם לא מאמינה שמשהו יכול לשנות את המצב, גם לא טיפול פסיכולוגי, ובסופו של דבר שוקעת ליאוש ודיכאון. אני בספק אם את מסוגלת כיום להתמודד עם המצב בכוחות עצמך. טיפול פסיכולוגי לא יכול לשנות את הגנטיקה, אבל יוכל לתת לך יותר תקווה וחשיבה חיובית. תופתעי לגלות עד כמה אלו יכולים לשנות לא רק את החוויה הפנימית אלא גם את אופי המפגש שלך עם אנשים בחוץ. פעמים רבות אוירת היאוש והדיכאון מוקרנים החוצה בצורה כזו שמונעת מאנשים אחרים להתקרב, מה שמקבע את המצב לטווח הארוך. בברכה ד"ר אורן קפלן