פחד נוראי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב! שמי אתי ואני בת 23, סטודנטית ונשואה במשך 4 חודשים. אני ובעלי החלטנו להתבסס כלכלית ובהתאם ללימודיי ואז להביא ילד לעולם. אולם קיים בי פחד נוראי שאנני יודעת מאיכן הוא נובע שמה יהיו לי בעיות להיקלט להריון אין לי מושג מאיפה חדרה זו מגיעה, שכן אני בסה"כ בחורה בריאה ואין במשפחתי היסטוריה של בעיות בתחום זה, ומעולם לא היו לי בעיות בוסת או משהו דומה. אני לא יודעת אם זה קשור או לא אבל אנשים מסוימים דאגו ל"הכניס " לי לראש שהריון ראשון אסור לשמור וילד ראשון זנ ברכה וכו'. אני לא מאמינה באמונות אלו ולכן החלטתי להמתין אולם בעקבות החששות שהולכות וגוברות החלטתי לעשות הפסקה עם הגלולות שאני נוטלת קרוב ל- 3 שנים נאתייחסותך, אשמח אם תסביר לי האם יש דבר מה בחששותיי ומתי עליי להתחיל לדאוג במידה לא הצליח להיכנס להריון. תודה.
בגילך הצעיר אין שום סיבה לדאגה בנושא כזה. יתכן וזה נובע אצלך מחרדה לא מבוססת. אין לזה שום בסיס. מה שאנשים אומרים לך את צריכה לדעת לסנן ולפעול על פי צרכייך. ילד ראשון זה ברכה, בודאי אבל צריך להביא אותו כשרוצים ולא כתוצאה מלחץ סביבתי. במשך החיים אנשים יגידו לך עוד דברים שנובעים מאמונתם והרגשתם. זה לא צריך לשנות לך הרבה. תעשי מה שאת מרגישה. כשנולדה לי בת מאוד שמחתי אבל כל מיני אנשים טובים אמרו לי " לא נורא בפעם הבאה יהיה בן". הרבה עדיין אומרים את השטות הזו ולא מבינים שאולי טוב לי שנולדה לי בת , לא צריך לנחם אותי. זו אולי לא דוגמא שמתאימה למקרה שלך אבל רק באה להראות מה אנשים אומרים ולא תמיד צריך להתיחס.
אתי שלום אני מציע לך לטפל בחרדה ולא לקבל החלטות חפוזות שיעוררו גם הן חרדה ומכאוב לא מבוטל בעתיד. במידה ואתם כזוג מוכנים ורוצים כעת ילד זה מצויין, אבל אם זה נובע רק מהחרדה שבעתיד תהיה לך בעית פוריות, זה ממש לא הדרך הנכונה להתחיל קשר נישואין כל כך טרי. את בגיל צעיר מאוד ונשים רבות מתחילות תהליך הריון עשר שנים ומעלה מעבר לגילך. בהחלט סביר שכעת אחרי שהתחתנת לחצים שהיו קודם ממוקדים יותר בקשר הזוגי עוברים כעת לעתיד המשפחה. ברמה הקונקרטית את יכולה לפנות לרופא נשים ולקבל הסברים לגבי פוריות וסיכויך להתקל בבעיות בכניסה להריון. בשורה התחתונה, יתכן שאת לחוצה וחרדה לגבי הקשר הזוגי ובורחת למחשבות וחרדות אחרות. כדאי מאוד לבסס את קשר הנישואין לפני שאת מביאה ילד לעולם, במיוחד אם זו ההחלטה הראשונית אליה הגעתם. בברכה ד"ר אורן קפלן