קשרים חברתיים

ד"ר שלום ! אני פונה אלייך בבעיה שמציקה לי שנים רבות. אני בחורה בת 30, נשואה מזה כשנה. כמעט מאז ומתמיד היה לי קשה ליצור ולשמר קשרים חברתיים. תחום עיסוקי קשור בעולם התוכן החינוכי-טיפולי. שם אני מגלה רגישות, סקרנות ואמפתיה לאנשים. אבל בחיים הפרטיים קשה לי מאד! מצד אחד - אני זקוקה לקשר וחום אנושי. מצד שני - אני מרגישה שקשר גוזל ממני אנרגיות נפשיות שאין לי חשק וכוח להשקיע. אני מעדיפה לשבת בבית עם בעלי, איתו הקשר מצויין ומספק, וכמעט שלא נהנית ממפגשים חברתיים אחרים. אני ביקורתית מאד כלפי אנשים, ותמיד יש לי "סיבות" למה זה "לא מתאים לי" ולמה אחר "לא מתאים לי". בפועל, אני לא מראה זאת לאנשים, אבל הדבר מציק ומייסר אותי, ובעיקר משאיר אותי די לבד... גם בקשרים קיימים אני בד"כ שומרת על ריחוק מסויים, ולא נותנת לקשר להתפתח לחברות עמוקה ואמיצה. אני חוששת מהתלות שיש לי בבעלי ( ושבעבר היתה עם בני זוג אחרים) - הן כפרטנר חברי יחיד, והן כמי שדואג ליצור ולשמר, גם עבורי, קשרים חברתיים. רק בזכותו יש לנו מעגל חברתי די רחב, ממנו גם אני נהנית לפעמים: נחמד שיש מי שעוזר כשצריך, נחמד להיות מוזמן לארועים ונחמד שיש מי ששמח בשמחותיך... בלעדי בעלי , אני פשוט בודדה ! בתקופות שהייתי ללא בן זוג - ממש סבלתי מבדידות, וגם היום, כשבעלי נעדר לתקופה קצרה - אני מרגישה כמעט אבודה. הדבר מציק גם לבעלי, שצרכיו החברתיים גדולים בהרבה משלי, ולעיתים אני מיצירה את רצונותיו בתחום זה. אם הדבר היה תלוי רק בו, היינו נפגשים עם אנשים במינונים גבוהים בהרבה. הקשר ביננו מצויין, אבל הנושא הזה מהווה סלע מחלוקת ומקור לחיכוכים לא מעטים. אשמח לתגובה/הצעה מקצועית בעניין!

דנה שלום יש אנשים שזקוקים פחות לקשרים חברתיים. אולם במקרה שלך נשמע שהדבר מעורר קשיים הן שלך עם עצמך מבחינת הבדידות והתלות שאת מרגישה בבעלך, וכן במצבו שלו. הבעיה העיקרית שבתוך תוכך אינך רוצה בקשרים הנוספים או לפחות אין לך כוח ליצור אותם והמוטיבציה שאת מציינת כן לייצר קשרים נוספים נובעת מדברים חיצוניים ולא מהסיבות שבאמת מזמינות קשר חברתי אמיתי. האפשרויות שעומדות בפניך מחולקות לשתיים. האחת לקבל את עצמך כפי שאת. בסך הכל הכרת בן זוג והקמת משפחה, אנשים רבים מסתגרים בתוך הקשר הזוגי ולא מרגישים צורך בקשר רב נוסף. האפשרות השניה לברר יותר לעומק את חוסר הרצון שלך בקשרים חברתיים נוספים. האם הדבר הוא סוג של חרדה חברתית או שבאמת אין לך צורך בעוד אנשים. במידה ויש לך מוטיבציה מספקת לעשות שינוי משמעותי בעניין פני לטיפול פסיכולוגי. עם זאת, לפי מה שאת מתארת אני בספק אם יש לך באמת מספיק כוח ורצון לשינוי שכזה. לפיכך אלטרנטיבה נוספת אפשרית היא לפנות לייעוץ זוגי ולנסות לטפל בבעיה העיקרית שמטרידה את שניכם וזה ההשפעה של מה שקורה לך חברתית על הקשר. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן - המון תודה על ההתייחסות הרצינית והמקיפה לבעייתי. עזרת לי מאד לעשות "סדר" בדברים ולהבין. דנה.