הפרעת אישיות אנטי חברתית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/11/2003 | 23:06 | מאת: דליה

שלום אימי סובלת מהפרעת אישיות אנטי חברתית: תוקפנית, עריצה, שתלטנית, חסרת מצפון ובעלת לשון חלקלקה.את כל העולם היא מכופפת למטרותיה. כיום אני בת 50 + ולי 3 בנים. בשנים האחרונות לקחתי ציפרמיל וכך יכולתי לגלות יותר סבלנות כלפיה, לאחרונה הורדתי את המינון לחצי כדור ביום והפתיל שלי התקצר בכל מה שקשור בה. כשאני מתרחקת מעריצותה היא מתלוננת באוזני נכדיה, בני, ואילו הם טוענים שעלי להיות איתה בקשר כי היא מסכנה לבד, שלושת בעליה נפטרו מהתקפי לב. ילדי, בני19 -24, לא מודעים לאישיותה, אני גם לא מספרת להם שהיא מאשימה אותם בגניבה או בכל מיני עלילות שוא אחרות שאין להם שחר, אני בדרך כלל מגינה עליהם מפניה. בנוכחותם היא מאוד נחמדה ונותנת להם דמי כיס יפים. האם לספר להם על בעיתה? אם לא אני מצטיירת בעיניהם כבת סוררת ומורה.

לקריאה נוספת והעמקה
02/11/2003 | 23:18 | מאת: ד"ר אורן קפלן

דליה שלום נשמע שיש לך מרירות רבה כלפי אמך. ילדיך כנראה מסתדרים איתה בכל זאת והיא נוהגת בהם יפה כפי שאת כותבת. אני סבור שגם אם תספרי להם דברים שליליים על אימך הדבר רק יחמיר מבחינתך. בהחלט יתכן שהם יראו בזה נסיון שלך לסכסך ואולי לא יקבלו את מה שאת אומרת. אני מציע לך להשאיר את ילדיך מחוץ לעניינים. תני להם להתמודד עם המציאות כפי שהם מבינים אותה ומבחינתך אולי נסי לשמור מרחק מסוים כדי לא להיות כל כך מעורבת רגשית ביחסים המורכבים שבינכן. בברכה ד"ר אורן קפלן

02/11/2003 | 23:25 | מאת: דליה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית