בדידות

שלום רב, לפני כשנתיים סיימתי קשר ארוך טווח ומאז אני לבד... מאז הפרידה היה לי קשר של חודשיים וחצי ומלבד זה לא כלום. אני בת 31, גרה לבד, עצמאית וחברותית מאוד.בשנה האחרונה אני חשה בדידות נוראית ומרגישה שהבדידות אוכלת אותי אט,אט. אני מאוד אוהבת את תחום עיסוקי ואת מקום עבודתי ואף מחוזרת שם.( לאו דווקא בקשר רונמנטי), אני מאוד אהודה שם.ומה שקורה זה שבשעות היום כאשר אני בעבודה, אני בנאדם שמח, צוחק " ומאושר " ואז שאני מגיעה הביתה הבדידות עולה וצפה לה. עמיתי לעבודה לא יוכלו לתאר להם שהבחורה החייכנית והשמחה של הבוקר זו אותה בחורה עצובה ובוכייה של הערב... התחלתי להסתגר כאילו ביתי הוא מבצרי, אני כבר לא מארחת בביתי כבעבר, אני מתחמקת מחברים ומחברה בכלל ולא יוצרת קשרים חדשים.כתוצאה מההסתגרות והבדידות העלתי במשקלי כשבעה קילוגרם בשנה האחרונה.משקל גופי עדיין בגדר הנורמל אבל בכל זאת זה לא מוסיף למצבי הנפשי. בעבר הייתי בטיפול פסיכולוגי ואני עדיין בקשר עם הפסיכולוגית שלי ומידי פעם נפגשת עימה. אני מרגישה שגם היא לא יכולה לעזור לי כי הבדידות בעיקרה נובעת מחוסר אהבה.הביטחון העצמי שלי כרגע שואף לאפס, אני מרגישה שאני לא שווה כלום, מה שבעבר כלל לא עלה . אין לי תקווה ואמונה ומחשבתי היחידה היא אך יראו חיי כאשר אתבגר לבד או אך יראו חיי כאם חד הורית. אך יוצאים מהבדידות? אך מחזירים את האושר? אך לעזאזל מוצאים א-ה-ב-ה!!! אני יודעת שרק אהבה תחזיר את האושר אל חיי, כי בלי אהבה חיינו לא שווים. אודה על עזרה ואוליי כיוון במציאת חוג חברים חדש על מנת שארחיב את מעגל החברים הקיים. תודה רבה סתיו.

סתיו שלום אני מתאר לעצמי שאת השיטות הקיימות להרחבת חוג החברים וההזדמנויות את מכירה לא פחות טוב ממני, פורומים וקבוצות באינטרנט, מאגרי היכרויות, חוגים, טיולים וכו'. אני בספק אם הבעיה ממוקדת אך ורק בהזדמנות הפרקטית למצוא מישהו, אך אם כן בהחלט מומלץ להיות אקטיבית יותר ולקשר עצמך למוקדים בהם יש אפשרויות להכיר בני זוג. בכל מקרה, את פונה לפורום לפסיכולוגיה קלינית ואני מעריך שעצם הפנייה לכאן בכל זאת מספרת משהו על מה שקורה לך בפנים. את מספרת שהפסיכולוגית שלך אינה יכולה לעזור לך כיום ושהעדר האהבה משאירה אותך בתחושה שאינך שווה מספיק. אלו תחושות קשות ומעיקות מאוד ואני בהחלט מרגיש מדבריך את הבדידות הרבה שאת חווה והכמיהה לקשר ואהבה. מניסיוני אין במצבים הללו פתרון קסם מיידי אבל יש לטיפול פסיכולוגי מה לתרום. האינטראקציה שלך עם הסביבה אינה דבר מקרי והבעיה שאת מתמודדת עימה כיום היא מן הסתם שילוב של גורמי סביבה (אפילו סתם מזל) עם גורמים פסיכולוגיים ורגשיים שלך. מאחר והיית בטיפול קבוע בעבר אולי היה כדאי בתקופה כזו להגביר את המפגשים ולהציבם על בסיס של מפגשים מסודרים ולא אחת לתקופה. בברכה ד"ר אורן קפלן

סתיו שלום, אני עברתי בדיוק את אותה חוויה נוראית שאת עוברת - נפרדתי מחברתי לאחר קשר של 4 שנים ותוצאות הפרידה היו קשות מאוד עבורי מבחינה נפשית. בזמן המשבר הייתי מתפקד כרגיל ביום - ובלילה הכל היה קורס ועולמי היה חרב עלי. שתי עצות לי אלייך: 1. התחושה שלך שאת לא שווה כלום וחוסר הביטחון הם רק תוצאה של מצב קצת תקוע שנקלעת אליו, ולא בהכרח באשמתך - הלחמי בהרגשות אלו בכל דרך. אין הן נכונות - מאופן כתיבתך ותאוריך, ניתן להבין שאת בחורה אינטלגנטית, רגישה ומושכת. 2. בנוגע למציאת בן זוג + שיפור המצב: את חייבת למצוא לך תחביב בשביל עצמך (עדיף סוג של ספורט / אומנות) שיוציא ממך את היצירתיות שבך. דבר זה ישפר את הרגשתך בקשר לעצמך ויוציא אותך מהעיסוק המתמיד סביב האהבה וגם דרך כך אולי אף תמצאי אנשים בעלי אותו תחביב, או תפגשי תוך כדי הפעילות משהוא בעל מכנה משותף וגם ראוי לבילוי ואף לקשר רציני מקווה שעזרתי - בהצלחה יקירתי ים