זוגיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/01/2001 | 15:17 | מאת: מור

שלום רב, אני בת 42 רווקה ובקשר שנמשך שנתיים עם גרוש + שלושה ילדים. פתאום אני מרגישה תקועה ! אני מכירה את הגבר עוד מהצופים והנה לפני שנתיים נפגשנו במקרה והתפתחה זוגיות מסויימת, של אהבה חיבה וחברות טובה. אך הזוגיות מאוד מוגבלת הבחור שרוי מידי פעם בדכאונות הפרדה מפחד הזוגיות של 24 שעות ביממה , הוא רק לפני חודשד הכיר לי את בנותיו , זה היה מאוד מוצלח אבל חד פעמי. הוא אינו רוצה לגור ביחד = אינו רוצה להתחייב לשום דבר, ומצד שני הוא מתנהג כבן הזוג המושלם הלואי שלכולם יהיה אוהב כזה. אני מבינה את פחדיו אבל גם דואגת... דואגת שאני בסוף אשאר לבד . אנחנו משוחחים על הנושא מודעים למצב אבל לא מסוגלים להחליט החלטות. בגלל גילי הוא מתעקש שאני אעשה ילד , אבל לא ממנו ( גם עם זה יהיה עם חברי לשעבר העיקר שירד לו מהמצפון) הוא הלך איתי אפילו לכל הבדיקות והלואי על כל אישה איכפתיות כזו. ביום חמישי קצת הגיעו מים עד נפש הרגשתי שאני משהוא שעובר על יד, יש את הקושי של הגרושיין הקשיים בעבודה , משפט שעומד לפניו ויש אותי הדבר הטוב שנשאר רק אחרי הכל. אחרי שכמעט הסתובבתי והלכתי ( הוא יודע שאם אני אחליט לסיים את המערכת זה יהיה לתמיד ) הוא ביקש שנפגש אחרי כמה ימים ונדון בתנאים. מה עלי לעשות האם להשאר או ללכת. חבל להפסיד חברות כזו - אך מצד שני האם בסוף השאר שוב לבד..... תודה

15/01/2001 | 15:51 | מאת: ד"ר דרור גרין

מור יקרה, הדברים שכתבת מדברים בעד עצמם. נראה לי שאת מתבוננת במצב בעיניים מפוקחות ומתוך הבנה עמוקה. ועם זאת, לעתים הידיעה וההבנה אינם מספיקים, ונטיות הלב מוליכות אותנו למקום אחר. הדברים נשמעים בהירים למדי. את רוצה זוגיות, חיים משותפים, ילד. ואילו הוא חושש בדיוק מאותם הדברים. אם כך, אין לכם כרגע מכנה משותף בנוגע לעתיד. אבל יש לכם מכנה משותף אחר, הנובע מתשומת-לב, מהיכרות ואהבה, ומהערכה הדדית. על זה קשה מאוד לוותר. כעת ההחלטה נמצאת בידיך. עליך לבחור בין המשך הקשר, תוך ויתור על צרכיך וחלומותיך, או ויתור על הקשר מתוך בחירה בשינוי ובנסיון להשיג את מטרותיך. ישנה גם דרך שלישית, שתנבע מפשרה מסוימת. אולי הוא יסכים להתגורר אתך ויבקש שתוותרי על ילד משלך, או ששניכם תסכימו לשמור על יחסי החברות, אך תוותרו על הקשר הרומנטי. לכל אחת מן הבחירות האלו יש מחיר, ורק את תוכלי לעשות את ההחלטה. משום מה נדמה לי שכבר החלטת, ושיחד אתנו כאן את מנסה להבהיר זאת במלים. אני מאחל לך, שיהיה לך הכוח להחליט, ושלא תתעלמי מצרכיך. דרור גרין

16/01/2001 | 11:30 | מאת: מור

דרור שלום, תודה על התשובה . כן קשה להחליט דברים ביחוד שמדובר בחיים - כשיש איזה שהיא מערכת ואתה לא לבד . בן זוגי רומז על כך שנעשה מן הסדר כמו בגירושים . להתראות בזמן שנקבע מראש . האם לדעתך כדי לנסות זאת. או אלי יש לך עיצה בנידון. בברכה , מור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית